אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


המחפר הצף בהחולה, 1950
המחפר הצף בהחולה, 1950 צילום: אברהם מלבסקי, ארכיון הצילומים קק"ל
 
צילום: פטר מרום, ארכיון הצילומים קק"ל
 צילום: פטר מרום, ארכיון הצילומים קק"ל
 
העיר הקדומה פניאס (בניאס)
העיר הקדומה פניאס (בניאס) צילום: לע"מ
 
שמורת הטבע הבניאס
שמורת הטבע הבניאס צילום: לע"מ
 
החייאת אגם החולה בשמורת החולה, לאחר ייבושו
החייאת אגם החולה בשמורת החולה, לאחר ייבושו צילום: לע"מ
 
תחנת תצפית ציפורים
תחנת תצפית ציפורים צילום: דפנה טלמון
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 יסוד המעלה
 ראש פינה
 מלריה
 יהושע חנקין
 הקרן הקיימת לישראל
 החברה להגנת הטבע
 נדידת בעלי חיים
 אורניתולוגיה
 אקולוגיה
 סוריה
 גומא
 שרכים
 אירוס
 ארכובית
 שנית
 אגמון
 קרנן
 טין
 נופר
 אמנוניים
 שפמנוניים
 עופות
 טבלניים
 שחפיתיים
 אנפה
 נחליאלי
 ברכיה
 קורמורן
 חזיר הבר
 נברניים
 תנשמת
 אריה
 דוב
 זרזיריים
 עורב אפור
 עגוריים
 שקנאים
 סנוניתיים
 קנית
 סיקסק
 שדמיתיים
 יונה
 נוטריה
 נמיה
 חסרי חוליות
 ספוגים
 סרטנים
 חלזונות
 צדפות
 גליל עליון
 הר חרמון
 רמת הגולן
 נהר הירדן
 חז"ל
 בקע סורי-אפריקני
 הר געש
 בזלת
 קרית שמונה


תחומים קשורים
 ישראל והציונות
 מקומות בישראל


 
 
 

עמק החולה


Emek Hachula

ייבוש החולה |  החי והצומח |  מידע נוסף |  בחנו את עצמכם

עמק החולה, עמק במזרח הגליל העליון, למרגלות הר החרמון. גבולותיו: ממערב - רכסי רמים ונפתלי, מצפון - מדרגת יובל-מעין ברוך, ממזרח - רמת הגולן, ומדרום - רמות כורזים. מצפון לדרום חוצה אותו נהר הירדן. שמו הנוכחי של העמק ניתן לו על פי שמו בזמן התלמוד, חולתא (חולתה, חילתא), אשר בשפת חז"ל פירושו מישור או עמק רחב ידים, שאדמתו חול.  

 

מבט אל עמק החולה (צילום: ארכיון הצילומים קק"ל)

 

עמק החולה הוא חלק מן הבקע הסורי-אפריקני; אורכו 20 - 25 ק"מ ורוחבו 6 - 8 ק"מ; גובהו מעל פני הים 60 - 100 מ'. עד ראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 היה צפונו של העמק מכוסה ביצות, ובדרומו של העמק היתה ימה, שגודלה כ-15 קמ"ר, ואשר נקראה לסירוגין ימת חולתא, ימת בניס או ים סומכי. מקווי מים אלו, שהיו חלק ממערכת נהר הירדן, נוצרו לפני כ-20,000 שנים על ידי התפרצות געשית. התפרצות זו יצרה מדרום למקום בו נמצאה ימת החולה מחסום של אבני בזלת, שלא אפשרו למים לזרום דרומה. ב-1951 החליטה ממשלת ישראל על ייבוש רוב שטחו של אגם החולה לצרכים חקלאיים.

מפת עמק החולה - להגדלה לחצו על המפה

 

למן השלמת מפעל הייבוש (1959) משמש מרכזו של עמק החולה כקרקע חקלאית. בצפון העמק ממוקמת העיר קריית שמונה, במזרחו מספר קיבוצים, בהם שדה נחמיה, שמיר, להבות הבשן וגונן, ובדרומו של העמק ממוקם קיבוץ חולתא (שנקרא על שמו הקדום של העמק), ומדרום לו קיבוץ גדות. בעמק גם מספר אתרים ארכיאולוגיים כגון תל דן ושרידי העיר הקדומה פניאס (בניאס), הממוקמים במדרונותיו הדרומיים של הר החרמון.

 

עגורים באגמון החולה (צילום: דני דגן)

 


ייבוש החולה

בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 סבלו החלוצים שהתיישבו בסמיכות לעמק החולה (יסוד המעלה, גיא אוני) ממחלת המלריה וממחלות קשות אחרות. מקורן של מחלות אלו יוחס לקרבת היישובים אל הביצות בעמק. ב-1934 נרכש הזכיון על אדמות עמק החולה בידי יהושע חנקין במסגרת חברת הכשרת היישוב (לימים הועבר הזיכיון לקק"ל). לאחר קום המדינה גדל מספר התושבים באזור (בעיקר ביישובים חקלאיים) והתעורר צורך להרחיב את השטחים המיועדים לחקלאות בעמק. כדי לתת מענה לצורך זה, החליטה הממשלה לייבש את ימת החולה ואת ביצותיה. החלטת הממשלה הולידה מאבק ציבורי נגד ייבוש העמק, בעיקר בשל ההשלכות הצפויות לנוף העשיר בצמחים ובבעלי חיים ולמערכת האקולוגית באזור ככלל.

 

 

ביצות החולה, 1923 (צילום: יעקב בן דב, ארכיון הצילומים קק"ל)

 

המאבק הציבורי בייבוש החולה נכשל בעיקרו, וב-1951 החל מפעל הייבוש לקרום עור וגידים. אולם בזכות התעקשותם של חובבי הטבע הוחלט להשאיר בדרום מערב העמק אגם קטן (בשטח של כ-1,000 דונם), על מנת לשמר לפחות חלק מתבנית הנוף, החי והצומח שהתפתחו במקום במשך אלפי שנים (המאבק על ייבוש החולה היה גם מן הגורמים להקמתה של החברה להגנת הטבע). הייבוש עצמו, שהתבצע על ידי קק"ל, ואשר הסתיים בשנת 1959, נעשה על ידי סילוק אבני הבזלת שחסמו את זרימת המים, חפירת תעלות והעמקתו של האפיק הקיים; כך החלו לזרום המים דרומה באפיק הטבעי של הירדן והעמק התרוקן.

 

פלאח ערבי, אגם החולה, 1946 (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

 

ב-1964 הוכרזה במקום שמורת הטבע, הראשונה במדינת ישראל. השמורה, הממוקמת כ-11 ק"מ מדרום-מזרח לקריית שמונה היא אחת משמורות הטבע בישראל שהוכרו על ידי "הארגון העולמי לשמירת הטבע" (IUCN - Union Universal Reserve Nature), כשמורת בִּיוֹסְפֶרָה (Biosphere Reserve), שלה חשיבות כלל עולמית.

 

כצפוי, גרם ייבוש עמק החולה לשינויים אקולוגיים רבים והאזור שונה לבלי הכר. מינים רבים של בעלי חיים, שהחולה היתה לבית גידולם, נכחדו או מצאו לעצמם בית אחר. עופות רבים חדלו לקנן בעמק, ומינים שונים פסקו לעבור בה בעת נדידתם. גם עולם הצומח נפגע קשות: מינים רבים של צמחים נכחדו, ומינים אחרים חדשים, שלא היו בעמק בעבר הופיעו לפתע, והתחרו בצמחים אחרים על משאבי הגידול. שינויים אחרים, חלקם בלתי צפויים, כגון חלחול המים דרך הסוללות המקיפות את השמורה גרמו לתחילתו של תהליך ייבוש השמורה.

 

 

 תהליך ייבוש ימת החולה וביצותיה, 1954 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

 

בנסיון למנוע את המשך הפגיעה האקולוגית באזור, הוחל בשנת 1971 בפרוייקט לשיקום שמורת החולה. הפרוייקט כלל בין היתר בניית מערכות לניהול מפלס המים, המעברים והתעלות. בנוסף הותקנו שבילי הליכה עבור המבקרים ונבנה מגדל תצפית. בשנת 1978 נפתחה השמורה למבקרים, ומאז פוקדים אותה מידי שנה עשרות אלפי מבקרים, ביניהם חובבי צפרות מהארץ ומהעולם. בזכות פרוייקט השיקום והשימור חזרו לשמורת החולה מיני צמחים ובעלי חיים, שעזבוה שנים מעטות קודם לכן, אולם חלק מן הפגיעה בטבע לא היתה ניתנת לשיקום. ב-1994 החלה קק"ל במבצע נוסף, לשיקום אדמות הכבול בעמק ולשיפור המאזן האקולוגי באזור, בניסיון להשיב לעמק מעט מתפארתו הטבעית. במסגרת המיזם הועמק ערוץ נהר הירדן המקורי, נחפרה רשת של תעלות מים כדי לשמור על מפלס מים אופטימלי, והוקם אגם חדש (אגמון החולה).

 

 

צילום אוויר של אגמון החולה (צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים קק"ל)

 

בשעתו נחשב יבוש החולה להמשך ראוי למפעל ייבוש הביצות המיתולוגי בראשית המפעל הציוני. אך במהלך השנים לאחר מכן, רווחה הדעה שלא היה הכרח בייבושה של ימת החולה, והתועלת שצמחה מכך, אינה שקולה מול שבירת השרשרת האקולוגית והנזקים החמורים שבאו בעקבותיה. גם החקלאות באזור, שאמורה היתה לשגשג לאחר הייבוש נתקלה בקשיים, משום שאדמות הכבול, המצויות בעמק בשפע, נטו לבעור כאשר ייבשו. ואכן בשל הייבוש החלו האדמות החקלאיות בעמק להישרף, והביאו לנטישה הדרגתית של החקלאים. מאידך, יש הסבורים כי תהליך ייבושו של עמק החולה היה מתרחש גם ללא התערבות האדם, תוך 5000 שנים בקרוב. מפעל ייבוש החולה היה גם מן הגורמים להעמקת הסיכסוך בין ישראל לסוריה, ששלטה באותה העת במורדות המערביים של רמת הגולן.

 


החי והצומח

בימת החולה ובביצותיה התקיים עולם מופלא ומיוחד במינו של חי וצומח. ייחודו נבע מהמפגש הנדיר בין צומח ובעלי חיים אפריקניים, שהגיעו כאן לקצה גבול תפוצתם הצפוני, לבין צומח ובעלי חיים אירופיים, שהגיעו כאן לקצה גבול תפוצתם הדרומי.

 

צומח - גומא הפפירוס היה הצמח ששלט בנוף הביצות; היה זה ריכוזו הגדול ביותר בעולם, מחוץ לאפריקה. בקידוחים שנעשו בתחילת עבודות הייבוש, נמצאו שיירי גומא גם בעומק של 40-30 מ', בשכבות כבול קדומות, מלפני כחצי מיליון שנה (הוכחה להיותו כאן מימי קדם). צמח אחר, שהיה אופייני למקום לפני יבושו הוא השרך מרסילאה קטנה (מכונה גם מרסילאה זוחלת), שהיה נציג בודד ויחיד של משפחתו הטרופית, ובית גידולו היחיד בישראל.

 

הביצות היו גבול תפוצתם הדרומי של כמה שרכים אירופיים, בהם, אברנית הנשר ושרכית הביצה, ושל כמה מיני צומח צפוניים, בהם, נימפיאה לבנה (שתפוצתה היתה מוגבלת למקום זה בלבד) ונאדיד המים (צמח חסר שורשים, הצף על פני המים וטורף בעלי חיים זעירים). צמחים אחרים, ייחודיים לביצות היו אירוס ענף, וליסנריה סלולה, כף-הצפרדע הלחכית, נידה קטנה, מימון הצפרדעים, ספלילה זעירה, סרפד חולה ועוד.

 

חבצלות מים בימת החולה, 1918 (צילום: ארכיון הצילומים קק"ל)

 

חברות צומח ביצה גדלו בחגורות, הנמצאות זו מעל זו, בהתאם לשיעור ההצפה, למידת האור ולסוג הקרקע. במרכז הביצה ובמרבית שטחה, נפוצו בעיקר גומא הפפירוס וארכובית מחודדת. במקומות אחדים גדלו ביניהם אקליפטה לבנה, ביצן מכסיף, דבקת הירדן, חנק מחודד, כף-הזאב האירופית, שנית גדולה ושרכית הביצה. במספר מקומות היו ריכוזים צפופים של מכבד הביצות. בגבול הימה והביצה גדלה חברת קנה מצוי ואגמון האגם, אליהם התלווה גם סוף מצוי, ולעתים גם גומא ארוך, גומא חום ועליעב מדוקרן. מאחוריהן, ברצועה שרוחבה כ-100-50 מ', גדלה חברת ארכובית מחודדת וכדורן ענף. בחגורה זו היו בריכות קטנות, בהן גדלו נימפיאה לבנה וקרנן טבוע. ברצועות, שהתייבשו באביב והיו ראויות לעיבוד חקלאי (אף ששימשו לרוב למרעה), גדלו אפרורית מצויה, אשבל הביצה, גומא ננסי, געדת הביצות, שוש קוצני ועוד.

 

בימת החולה עצמה אופיינו בתי הגידול לפי עומק המים, עוצמת הגלים והצטברות הטין. במקומות העמוקים צמחו מספר מינים של עשב הנהרונית ואליהם נלווה אלף-העלה המשובל. קרוב לגדות הימה גדל בין השאר הצמח נופר צהוב.

 

מבט כללי על אגמון החולה. (צילום: שי רוזנצוויג עריכה: מישל דור)

 

בעלי חיים - עולם החי בימת החולה, בביצות, במעיינות ובנחלים, היה מגוון למדי, וכלל בין היתר, כ-16 מיני דגים, ובהם, אמנון, חפף מצוי, לבנונית הגליל, נאוית מצויה, עגלסת ושפמנון. אולם גולת הכותרת של הימה וסביבותיה היו ללא ספק, העופות. מהם שחנו כאן בדרכם הלוך וחזור מאירופה לאפריקה, מהם שעשו כאן את החורף, ומהם שקיננו בעמק דרך קבע.

 

על העופות שדגרו בעמק החולה נמנו טבלן מצויץ, שחפית ים ותמירון. הצמחייה הגבוהה שימשה מקום קינון למיני אנפה שונים, סופית ועוד. בשטחי האחו דגרו נחליאלי צהוב ותפר (פשוש הביצה). בין העופות שדגרו בימה בלבד: אנפה אפורה, ברווז משויש, ברכיה (הרחק מכל אזורי דגירתו הידועים), שחפית שחורת-מקור וקורמורן גמדי.

 

חזיר בר (צילום: ורנר בראון, ארכיון הצילומים קק"ל)

 

לפני הייבוש שימש עמק החולה כבית גידול ליונקים רבים, ובהם חזירי בר ולוטרות. יונק קטן אחר, נברן המים, עורר עניין מיוחד, והעדות היחידה לקיומו היא מציאת גולגלותיו בצניפותיה של תנשמת. לפי עדויות מן המאה ה-13, היוו ביצות החולה אף מסתור ליונקים גדולים, בהם אריה ודוב חום (דב סורי).

 

החי והצומח כיום

 

גם לאחר ייבוש הביצות ומרבית הימה, נותר עולם החי מגוון וצבעוני. משטחי המים והצמחייה הסבוכה, משתלבים כיום לבית גידול מיוחד במינו. הצומח השולט בנוף, כיום, כמו אז הוא גומא הפפירוס, ולצדו קנה מצוי.

 

גומא הפפירוס (צילום: לע"מ)

 

אולם בעלי הכנף הם עדיין גולת הכותרת של השמורה, וחלק האגם שנותר משמש תחנת מעבר למאות אלפי פרטים מדי שנה, הנחלקים ללמעלה מ-200 מינים שונים של ציפורים. בחורף נפוצים בשטחי השמורה הברווז, אנפה אפורה ואנפה לבנה, קורמורן גדול, זרזיר, נחליאלי לבן, עורב אפור ועגור. בסתיו נפוצים בעיקר להקות שקנאים, סנונית רפתות ואנפה. בקיץ (העונה הרגועה והשקטה) דוגרים באגם החולה עופות רבים, בהם מיני קנית, מיני אנפה ומיני נחליאלי.

 

בגבול בין הסבך למים הפתוחים דוגרים סופית, ברכיה וטבלן מצויץ. על האיים המלאכותיים דוגרים שחפית ים, סיקסק, שדמית ותמירון. חורשת המייסדים בדרום השמורה מהווה מקום לינה למאות פרטים של יונת ענק ושל יונת עצים. על היונקים נמנים הלוטרה, חזיר הבר, הנוטריה, הנמיה ועוד. במקום גם אוכלוסייה גדולה של צב-המים, חסרי החוליות זעירים, מושבות של ספוגים, מינים שונים של סרטן זעיר, חלזון וצדפה.

 

להקות שקנאים וחמורים (צילום: אפי שריר)

 


מידע נוסף

 

אנשי אגם החולה - רבות דובר על תפקידם של מיתוסים ביצירתה ובגיבושה של תפיסת המציאות שלנו. הרבה פחות נאמר על כוחם של מיתוסים להשכיח ולהעלים מן השיח הציבורי מידע רב ערך, היכול לסייע בהבנת המציאות מסביבנו. מבחינה זאת מהווה מיתוס ייבוש הביצות וההשלכות שלו על מדיניותה וביטחונה של מדינת ישראל, מקרה מעניין לבחינה מחודשת של המחיר שאנו משלמים על התמדתם של מיתוסים בזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. השבוע במנהרת הזמן נשוב בזמן אל אחד מהמיתוסים הגדולים ביותר של מפעל יבוש הביצות - יבוש אגם החולה. כתבה באנציקלופדיה ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

חדש בשמורת החולה: עופוריה - ממשחק טריוויה תחרותי ועד סרט תלת ממדי באולם עם כסאות אקטיבים - שמורת החולה מציעה מעתה יותר מאשר ג'מוסים מנומנמים ותצפית על ציפורים. כתבה באתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

החולה: אינפוזיה של שקט - תגידו, לא נמאס לכם מכל סוחטי-הכסף הממושטרים, שמציגים לראווה חיות כלואות באופן יצירתי? אז כאן יש גן חיות מדהים בלי קיוסקים וג'יפים ופינות ליטוף וגם - שיעור מייבש באיוולת המפעל הציוני. כתבה באתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

החולה: השכמה עם עגורים - דפנה טלמון שמה משקפת ויצאה עם זריחה לחפש את עופות המים הצווחנים בשמורת החולה. בסוף השבוע הקהל מוזמן להכיר אותם במסגרת אירועי פסטיבל הצפרות. כתבה באתר ynet.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 


בחנו את עצמכם
.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as34-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    רשימת יישובים במרחב