פלסמה, מושג בפיסיקה. יש להבדיל בינו לבין שימוש המונח "פלסמה" בביולוגיה ובפיסיולוגיה.כאשר מתארים את החומר כפי שהוא מוכר לנו על פני הארץ, מקובל לציין שלושה מצבי צבירה: מוצק, נוזל וגז. בד"כ אפשר לעבור ע"י חימום ממוצק לנוזל ומנוזל לגז. אך העלאה נוספת של הטמפרטורה של גז מביאה לידי הינתקותם של אלקטרונים מן האטומים והמולקולות שאליהם הם קשורים (יינון). כך מתקבל גז חם ביותר, שבו "אלקטרונים חופשיים" רבים, ולכן יש לו יכולת הולכה חשמלית ותכונות פיסיקליות מעניינות אחרות.
יש הרואים במצב זה מצב צבירה רביעי, ושמו פלסמה. אפשר ליצור פלסמה בנקל במעבדה - למשל, ע"י העברת ניצוץ חשמלי בתוך גז. אך אין זאת אומרת שהפלסמה היא תמיד חומר דליל, מעין-גזי; ייתכנו פלסמות בדרגת יינון גבוהה גם בחומר צפוף מאוד, אם כי התנהגותה הדינמית היא עדיין התנהגותו של גז.
חלק גדול מן החומר ביקום הוא במצב פלסמה, בעיקר החומר שבתוך כוכבים. אפשר אפילו לומר כי הפלסמה היא מצב הצבירה השכיח ביותר ביקום. פיסיקת הפלסמה שואפת בין היתר לחקות את תהליך ההיתוך הגרעיני המתרחש בכוכבים. המטרה היא להגיע, במתקן ארצי, לפלסמה בטמפרטורה גבוהה עד כדי יצירת תהליך גרעיני בר-קיימא, שתהיה לו כדאיות אנרגטית וכלכלית.
הדפס
