אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


עולים מתימן מצאו עצמם נדחקים לשוליה של החברה הישראלית
עולים מתימן מצאו עצמם נדחקים לשוליה של החברה הישראלית צילום: לע"מ
 
עולי המזרח שוכנו במעברות עם הגיעם ארצה
עולי המזרח שוכנו במעברות עם הגיעם ארצה צילום: לע"מ
 
 מחאה עדתית של "הפנתרים השחורים", רובם יוצאי מרוקו
מחאה עדתית של "הפנתרים השחורים", רובם יוצאי מרוקו צילום: לע"מ
 
חברי מפלגת ש"ס - הוקמה על רקע תחושת הקיפוח של החרדים המזרחיים במגזר החרדי
חברי מפלגת ש"ס - הוקמה על רקע תחושת הקיפוח של החרדים המזרחיים במגזר החרדי צילום: לע"מ
 
משה קריף, נציג הקשת הדמוקרטית המזרחית, בעתירה כנגד אי חלוקה שוויונית של קרקעות חקלאיות
משה קריף, נציג הקשת הדמוקרטית המזרחית, בעתירה כנגד אי חלוקה שוויונית של קרקעות חקלאיות צילום: סבסטיאן שיינר
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 הקזבלנים - סיפורו של הגח"ל המרוקני


ערכים קשורים
 מלחמת העצמאות
 עלייה
 הסכם השילומים
 ארועי ואדי סאליב
 אפריקה
 מפא"י
 הפנתרים השחורים
 ליכוד
 מפלגת העבודה
 מנחם בגין
 המערך
 אהרן אבו חצירא
 הבית היהודי - מפד"ל החדשה
 ש"ס
 החברה הישראלית: יחסי יהודים-ערבים
 החברה הישראלית: עלייה וקליטה
 החברה הישראלית: יחסי דתיים-חילוניים
 ציונות
 תימן
 עירק
 טוניסיה
 מרוקו
 מעברות


תחומים קשורים
 ישראל והציונות
 סוציולוגיה ואנתרופולוגיה


 
 
 

החברה הישראלית: השסע העדתי


Israeli Society - The Ethnic Split

תחילת המחאה העדתית |  הפנתרים השחורים |  מפלגות עדתיות |  המאבק על תרבות המזרח |  על מחלוקות נוספות בחברה הישראלית, ראו ערכים: |  מידע נוסף

החברה הישראלית: השסע העדתי, גלי ההגירה הציונית בעשורים שלפני קום המדינה הורכבו בעיקר מעולים ממוצא אירופי אשר הצטרפו למעט היהודים ממוצא ספרדי שהתגוררו בארץ דורות רבים. יחד יצרו את החברה הישראלית של שנת 1948, שבה עדות אשכנז (יוצאי מזרח אירופה ומרכזה) היוו רוב מספרי מכריע ואיישו את העמדות הבכירות בכלכלה ובהנהגה.

  

גלי העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה, שינו באופן ניכר את המאזן העדתי: לצד עולים מארצות אירופה זרמו לארץ מאות אלפי יהודים מתימן, עירק, טוניסיה ומרוקו, עד שהיוו בתחילת שנות ה-60 כמחצית ויותר מכלל הציבור היהודי במדינה. עולי אשכנז, באמצעות קשריהם התרבותיים והמשפחתיים עם האליטות המקומיות, סללו את דרכם בחברה הישראלית בנוחות יחסית, ובתוך עשור מעלייתם היה מעמדם הסוציו-אקונומי קרוב לאנשי הישוב הוותיק. לעומתם, עולי המזרח (יוצאי צפון אפריקה ומדינות מוסלמיות באסיה) מצאו עצמם נדחקים לשוליה של החברה הישראלית.

מחקרים נוטים לייחס את הפער לגורמים שונים: החל מתליית האשם בקיפוח ובאפליה מוסדיים על בסיס עדתי וכלה בהבדלים תרבותיים בין העדות. מכל מקום, קיימת הסכמה על עמדת הפתיחה המקפחת של העולים מארצות המזרח ובייחוד עולי צפון אפריקה: מרביתם שוכנו עם הגיעם במעברות וביישובי פריפריה, שהיו דלים בהזדמנויות תעסוקתיות וחינוכיות.

 

תחומי העיסוק בהם התמחו עולי המזרח לא היו דרושים במשק הישראלי המתועש והחקלאי ועל כן הועסקו בעבודות דחק ושירותים תחת ממסד ומעבידים אשכנזים. הישוב הוותיק התייחס במידה של זלזול ועוינות לתרבות המזרחית והאסלאמית וכפה על העולים, במסגרת מדיניות המיזוג התרבותית של "כור היתוך" ו"קיבוץ גלויות", אימוץ זהות וערכים אשכנזיים.

 


תחילת המחאה העדתית

לקראת אמצע שנות ה-50 הוטב מצבה הכלכלי של המדינה - סיום מלחמת השחרור, ההאטה בגלי העלייה והסכם השילומים מגרמניה הביאו לצמיחה הדרגתית ברמת החיים, כשבמקביל לה צומח הפער בהכנסה בין חלקי האוכלוסייה, תוך זיקה מובהקת בין מוצא עדתי מזרחי למצב כלכלי נמוך.

 

בשנת 1959 אירעו התנגשויות אלימות בין עולי מרוקו לכוחות המשטרה הידועות כארועי ואדי סאליב ונחשבות כתחילתה של המחאה העדתית. בעקבות האירועים הקימה ממשלת ישראל ועדת חקירה אשר קבעה את הצורך בהקשבה ופתרון לבעיותיהם של עולי צפון אפריקה, אך סירבה לקבל את הקביעה כי קיימת או התקיימה אפליה מוסדית מכוונת. מאמץ מוגבל הופנה לטיפול בבעיות שעל פני השטח: הוצעו פתרונות דיור, הוגדלו תקציבי הרווחה ושולבו מזרחיים בשורות מפא"י – אז המפלגה השלטת, אך לא נעשה טיפול מערכתי שיוביל לשינוי אמיתי בטווח הארוך.

בבחירות 1959 שימשו הנושאים החברתיים כחלק מרכזי במערכה על קולו של הבוחר המזרחי. מפלגות אופוזיציונית ורשימות עדתיות הציעו גישות חדשות לעניין העדתי אך לא זכו להצלחה משמעותית.

 


הפנתרים השחורים

שנות ה-60, בהם עלו עשרות אלפי עולים מצפון אפריקה, לא סימנו שינוי מהותי במצבם של יוצאי המזרח ובשנת 1971 חזרה המחאה העדתית בדמותה של פעילות "הפנתרים השחורים". הפנתרים, בני שכונת מוסררה בירושלים רובם יוצאי מרוקו, ערכו עשרות הפגנות, מקצתן אלימות, שזכו לסיקור תקשורתי נרחב. תקופת פעילותם כתנועה לא ארכה זמן רב, אך ניתן לזקוף לזכותם לבד מהעלאת העניין העדתי על סדר היום, גם גידול בתקציבי משרדי הרווחה והפניית משאבים לטיפול בקבוצות חברתיות חלשות.

 

המהפך של שנת 1977 – תפיסת השלטון על ידי הליכוד, ביטא את המיאוס שחשו בני עדות המזרח כלפי הממסד השליט המקפח שזוהה עם מפא"י ועם מפלגת העבודה. מנחם בגין,מנהיג הליכוד, השכיל להשתמש בסוגיות חברתיות ככלי לקניית האהדה של הציבור המזרחי.

 


מפלגות עדתיות

בבחירות 1981, היה המתח העדתי בשיאו כשהליכוד, שכבר היה אז בשלטון, משתמש בקיפוח העדתי כמנוף לצבירת כוח אלקטורלי נוסף. את אופייה של מערכת הבחירות מסמלת פליטת הפה המפורסמת של הבדרן דודו טופז, תומך במפלגת העבודה, שבה כינה בזלזול ובהתנשאות את מצביעי הליכוד המזרחיים "צ'חצ'חים". ראש הממשלה, מנחם בגין, השתמש באמירה כדי לנגח את המערך ולהמחיש את מדיניות הקיפוח שהנהיג גוש השמאל בימי שלטונו.

 

בבחירות אלו נוצרה לראשונה זהות כמעט מלאה בין הסטטוס העדתי לסטטוס הפוליטי, באופן שמציב את עדות המזרח בצידה הימני של המפה הפוליטית תחת כנפי הליכוד. בבחירות 1981 גם הוקמה תנועת תמ"י, בראשות אהרן אבו חצירא, איש המפד"ל. אבו חצירא פרש מהמפד"ל על רקע טענותיו וטענות חבריו, לקיפוח עדתי פנים מפלגתי. תמ"י שמה לעצמה מטרה לקדם את מעמדם של בני עדות המזרח בפוליטיקה ובכלכלה בארץ ונתמכה על ידי בעלי הון יהודים יוצאי עדות המזרח. בבחירות ב-1981 קיבלה שלושה מושבים בכנסת ושני תיקים בממשלת בגין.

בשנת 1984 הוקמה ש"ס - התאחדות הספרדים שומרי תורה – מפלגה חרדית ספרדית שהוקמה על רקע תחושת הקיפוח של החרדים המזרחיים במגזר החרדי, אך פנתה גם למצביעי מפלגת תמ"י ולציבור הספרדי בכללותו. ש"ס שזכתה להצלחה אלקטורלית ניכרת, הרבתה להשתמש בנושא העדתי במצעה הפוליטי ותרמה באופן מעורר מחלוקת לקידום נושאים חברתיים מתוך אוריינטציה דתית ובמקביל חידדה את המחלוקת העדתית.

בשנת 1996 הוקמה התנועה החוץ פרלמנטרית - הקשת הדמוקרטית המזרחית. מייסדיה של התנועה, בני עדות המזרח, ביקשו להילחם במנגנונים מוסדיים וחברתיים המשמרים את קיפוחם הכלכלי והחברתי של המזרחים. בין היתר, תבעו ראשי התנועה חלוקה שוויונית של קרקעות חקלאיות שניתנו לקיבוצים ומושבים והופשרו לבנייה. בשנת 2002 בעקבות עתירה בעניין של הקשת הדמוקרטית, קבע בית המשפט בפסק-דין תקדימי, כי אדמות המדינה הן נכס של כלל הציבור ולא ייתכן להעדיף בהן קבוצה אחת על האחרת. בשנת 2003 הגישה הקשת הדמוקרטית עתירה נוספת על היישום הלקוי של החלטת בית המשפט.

 


המאבק על תרבות המזרח

במהלך העשורים האחרונים של המאה ה–20, קיבל המאבק העדתי זווית נוספת - מלחמה תרבותית: במשך עשרות שנים פעלה האמנות המזרחית בשולי הזרם המרכזי של התרבות הישראלית, במיוחד ככל שהדבר נוגע למוזיקה ים תיכונית-מזרחית. זמרים מזרחיים לא הושמעו בתחנות הרדיו הממסדיות (למעט בתוכניות מיוחדות וספורות), לא הופיעו בתוכניות טלוויזיה ולא זכו להתייחסות ראויה מצד הממסד התרבותי ומבקרים. בשנת 1989 הוקמה עמותת עזי"ת בכוונה לפרוץ את מה שכונה ה"גטו התרבותי" וכדי לקדם את הזמר והתרבות הים תיכוניים. שנות ה-2000 כבר הציגו תמונה שונה לחלוטין: הערוץ השני המסחרי בישראל פנה למכנה משותף רחב והחל לתת במה לאומנים מזרחיים בשעות צפיית שיא. פתיחת ערוצי רדיו אזוריים בבעלות פרטית סייעה לחדירתם של זמרים ים-תיכוניים לאוזניהם של קהלים רבים. על אף טענות נמשכות לקיפוח, בעיקר לכיוונם של הערוצים הממלכתיים, ניתן להכתיר בהצלחה יחסית את המאבק העדתי בהיבט זה.

לצד הצמצום הנראה לעין של הזיהוי בין עדה למעמד והגידול בנתח התרבותי והפוליטי המוחזק בידי עדות המזרח, מגלים נתונים סטטיסטיים מתחילת שנות ה-2000 את קיומם המתמשך של פערים משמעותיים בתחומי חיים שונים. כך למשל, במקביל להפחתת פערי ההשכלה בין המזרחים לאשכנזים, בעיקר ברמת ההשכלה היסודית והתיכונית, אחוז הלומדים באוניברסיטאות בין הגילאים 20-30 כפול בקרב בנים לילידי אירופה-אמריקה ביחס לבנים לילידי
אפריקה אסיה. השכר הממוצע של יוצאי אסיה ואפריקה אמנם גבוה מזה של ילידי אירופה ואמריקה, אלא שהנתון הזה מתקבל רק בגלל הכללתם של מהגרים מברית המועצות כציבור אשכנזי. בלעדיהם עומד פער השכר ב 31% לטובת יוצאי אשכנז.

מתוך הנחה כי יסודו של השסע העדתי בסיבות היסטוריות ותרבותיות, ובשל התרחבותן של מגמות מאזנות בחברה הישראלית בעשורים האחרונים, קיימת הערכה כי תוקפו של השסע העדתי ילך ויתפוגג בעתיד, בעקבות חשיפה תרבותית הדדית, נישואין בין עדתיים והתפתחות ערכים ישראליים חדשים ומשותפים. אחרים מחזיקים בדעה כי סופו של השסע העדתי אינו נראה לעין.

 


על מחלוקות נוספות בחברה הישראלית, ראו ערכים:

 

החברה הישראלית: יחסי יהודים-ערבים

 

החברה הישראלית: עלייה וקליטה

 

החברה הישראלית: יחסי דתיים-חילוניים

 


מידע נוסף

 

בין שסע לשסע - כיצד מצליחה החברה הישראלית לשמור על יציבות למרות שסעיה הרבים? לסוציולוג סמי סמוחה, יש תשובה והוא קורא לה "דמוקרטיה אתנית". מתוך "שאלת מחקר" באתר ynet.

לראיון המלא - לחצו כאן.

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©