מרקו פולו

נתיבי המסעות של האחים פולו ושל מרקו פולו - להגדלה לחצו על המפה

מרקו פולו התחבב על הקיסר, והצטרף לשירותו כשגריר וכמתווך בסכסוכים עם סוחרים זרים. אביו ואחיו ישבו בבייג'ינג ועסקו בסחר, ואילו הוא עצמו תייר ברחבי סין ובארצות השכנות, והגיע עד בורמה.

הקיסר מיאן להתיר לבני פולו לחזור לארצם, עד שנקלעה לידיהם הזדמנות כשהחליט הקיסר לחתן את נכדתו עם השליט המונגולי מטעמו בפרס (אירן), והטיל על בני פולו ללוותה לשם. בשיט רב-תלאות הגיעו לבסוף לאירן, ומשם חזרו לוונציה אחרי היעדרות של יותר מעשרים שנה. בני עירם, שלא הכירום בתחילה, השתוממו מסיפוריהם, במשך מאות שנים היה השם "מרקו פולו" שם נרדף לכזבן.

זמן מה לאחר שובו לוונציה הצטרף מרקו פולו לצי ונציה במלחמה בגנואה ונפל בשבי. במהלך שהותו במאסר פגש באסיר אחר, סופר ידוע למדי בשם רוסטיקלו (Rustichello) והכתיב לו את סיפורי מסעותיו. הספר נעשה רב-מכר במושגי אותם ימים שלפני הדפוס, והועתק שוב ושוב. כיום יש כ-150 גרסאות שונות של הספר, ומשום כך קשה לשחזר עתה את הנוסח המקורי. רוב קוראיו חשבו שאלה סיפורי בדים, אם כי מרקו פולו טען בעקשנות, גם כששכב על ערש דווי ונקרא להתוודות על חטאיו ועל כזביו, כי לא סיפר אפילו את המחצית ממה שראו עיניו.

ואכן, בני אירופה של ימי הביניים התקשו להאמין כי בארץ כה רחוקה ו"נידחת" מצויים עושר, פאר, שלטון מסודר ותושבים כה מרובים, המתגוררים בערים שוונציה היא כפר קטן לעומתן, ושליטם הוא אדון על מרחבי ארץ גדולים פי כמה מאירופה כולה.

אף על פי כן שלהבו תיאוריו את דמיונם של רבים, ופתחו למעשה את תקופת גילוי הארצות בתולדות אירופה. למשל, כשיצא קולומבוס למסעו הראשון, לקח עמו מתורגמן לערבית, שכן קרא אצל מרקו פולו שיש דוברים בשפה זו בחצרו של הח'אן הגדול.