קוטב גיאוגרפי

קרחון באנטראקטיקה, שם ממוקם הקוטב הדרומי (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה כיבוש הקטבים משאת נפשם של חוקרים רבים, כאתגר הגדול ביותר שנותר באותה עת בתחום גילוי הארצות. את הניסיון החשוב הראשון להגיע לקוטב הצפוני ערך הבריטי אדוארד פרי ב-1827, ואחריו באו (בין השאר) הנורבגי פריג'וף ננסן והאמריקאי רוברט פירי, שכבש את הקוטב ב-6 באפריל 1909. אמריקאי אחר, פרדריק קוק, ערער על טענתו של פירי בנימוק שהמסע היה מהיר מדי: פירי טען כי עשה דרך של יותר מ-1,000 ק"מ אל הקוטב ובחזרה ב-16 יום בלבד, ומכאן (טען קוק) שהוא לא הגיע ממש עד הקוטב, ויש לזקוף את הכיבוש לזכות קוק עצמו, שהגיע לקוטב ב-1908. בסופו של דבר הוקמה ועדת חקירה מדעית, שפסקה בזכות פירי. ריצ'רד ברד היה הראשון שעבר בטיסה מעל הקוטב הצפוני, ב-1925.

כל הניסיונות להגיע לקוטב הדרומי במאה ה-19 נכשלו, ורק ב-1908 הגיע ארנסט שקלטון לקרבתו. ב-1911 יצאו שתי משלחות לכיבוש הקוטב. הנורווגי רואלד אמונדסן הגיע ליעדו ב-14 בדצמבר של אותה שנה, ואילו הבריטי רוברט סקוט הגיע לשם באפיסות כוחות חודש אחריו. סקוט וכל אנשיו נספו בדרך חזרה. ברד ערך גם את הטיסה הראשונה מעל הקוטב הדרומי, ב-1929.

בקטבים שונות זריחת השמש ושקיעתה מאשר במקומות אחרים על פני כדור הארץ: השמש אינה זורחת ושוקעת (עולה ויורדת ביחס לאופק), אלא חגה (כביכול) במסלול אופקי ומקביל לאופק במשך כל היממה. אין מסלול זה אופקי ממש, אלא לולייני (ספירלי), אך הוא משוטח מאוד, וקשה להבחין בו. ביום הקצר של השנה, ב-22 בדצמבר, נמצאת השמש 23.5 מעלות מתחת לאופק הקוטב הצפוני, ובכל שעות היממה שוררת חשכה. באותו יום מואר הקוטב הדרומי במשך כל שעות היממה, והשמש נמצאת 23.5 מעלות מעל אופקו. גובה השמש נשאר קבוע, ואי-אפשר לקבוע את שעת הצהרים. ביום הארוך של השנה, ב-21 ביוני, המצב הפוך: הקוטב הצפוני מואר, והדרומי חשוך.

תחנת מחקר רוסית בסמוך לקוטב הצפוני (צילום: איי אף פי)

אפשר לראות את כדור הארץ כמגנט מוֹטי שצירו המגנטי מתלכד (פחות או יותר) עם הציר הגיאוגרפי שלו. המגנטיות נובעת מגלעין כדור הארץ, המכיל בעיקר חומר פֶרוֹמגנטי מותך ודחוס שעוברים בו זרמים חשמליים. הציר המגנטי נטוי בכ-11 מעלות ביחס לציר הגיאוגרפי, ומכאן שהקטבים המגנטיים, הצפוני והדרומי, אינם מתלכדים עם הקטבים הגיאוגרפיים המתאימים.

מחט המצפן מצביעה לכיוון הקוטב המגנטי הצפוני, שנמצא בתחילת 2005 בטריטוריות הצפוניות של קנדה ('81º 18 צ, '48 110º מע). הקוטב המגנטי הדרומי נמצא עתה באוקיינוס ההודי, כ-200 ק"מ מחוף ארץ אדלי שבאנטארקטיקה ('40 64º ד, '20 138º מז). שני הקטבים משנים את מיקומם בתנועה אטית, אך הולכת ומואצת בעשרות השנים האחרונות (כיום גודלה כ-40 ק"מ בשנה, אך לפני עשורים ספורים היה הגודל 13 ק"מ בשנה בקירוב) - הצפוני לדרום-מזרח והדרומי לצפון-מערב.

במפות בקנה מידה גדול מופיעים בשולי המפה שני חצים: האחד מראה את הקוטב האמיתי (הגיאוגרפי), והאחר את הקוטב המגנטי.

הזווית בין שני הצירים נקראת "נטייה מגנטית", והיא שונה במקומות שונים בכדור הארץ. הקווים במפה, המחברים את כל הנקודות שנטייתן שווה, נקראים "קווים איזוגונים". הקו שלאורכו אין נטייה (קו 0) עובר במזרח ארה"ב ובמזרח אסיה. בישראל ההפרש בין הכיוון הגיאוגרפי לכיוון המגנטי הוא כ-5 מעלות.

הרשומות הגיאולוגיות מלמדות כי כמה וכמה פעמים בעבר התהפכה המגנטיות של כדור הארץ: הקוטב הצפוני נעשה דרומי, וכן להפך. הנושא אינו מובן היטב, אך יש חוקרים המקשרים תהפוכות אלה לפרקי הכחדה גדולים של החיים עלי אדמות.

     לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

• נשבר שיא של 100 שנה בהגעה לקוטב הצפוני - לפני 96 שנה הגיע רוברט פירי לקוטב הצפוני בפחות מ-40 יום. צוות מטפסי קרח הצליח להגיע בחמש שעות פחות, ובכך קבע שיא חדש. תשושים אך נרגשים השיקו כוסיות שמפניה, שלוותה אותם במהלך 670 הקילומטרים של המסע. אחד מהם סיפר: "כל האנרגיה שלך נשאבת בקור של מינוס 40 מעלות. בשביל להתלבש אתה נדרש לריכוז של ממש".
  

     לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

• התיירות באנטארקטיקה מסוכנת - בשנים האחרונות עלתה הפופולריות של חברות שיט המציעות לנוסעיהן הפלגות לאזור אנטארקטיקה. היבשת אמנם מוגדרת כשמורת טבע, אך אין מי שיאכוף את הסדר ומומחים מזהירים מפני פגיעה בסביבה ובנוסעים עצמם.
  

     לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

• מתי להפוך את המצפן? - באמצעות מחקר של חומרים בעלי תכונות מגנטיות שהתמצקו בתקופות שונות, ניתן להתחקות אחר עברו המגנטי של כדור-הארץ. תוצאות המחקר הראו כי ייתכן והיפוך הקטבים של כדור-הארץ איננו אקראי.
  

     לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

• לשרוד את החורף - אם היינו קופצים לרגע לקוטב הצפוני, לא היינו מחזיקים מעמד, ככל הנראה, בקור העז. אולם, ישנם בעלי חיים המסוגלים לשרוד בטמפרטורות נמוכות מאוד, ואפילו בני אדם, שלמדו להתמודד עם התנאים הקשים. אז, תלבשו את המעיל כי אנחנו יוצאים למסע קפוא במיוחד.

  
  

     לקריאת הכתבה - לחצו כאן.