ג'קסון פולוק (1912 - 1956), צייר אמריקאי. נמנה עם החשובים שבציירי האקספרסיוניזם המופשט
בניו יורק. את פרסומו הקנתה לו טכניקת "ציור הפעולה" - טכניקה של שפיכת צבע והתזתו על בדים המונחים על הרצפה. בשנותיו האחרונות צייר על בדים גדולים, ומערבולות הצבעים הקנו לתמונותיו מונומנטליות מרשימה.
ג'קסון פולוק נולד בעיירה קודי, שבמדינת ויומינג בארה"ב, בן למשפחת חוואים. בשנות ילדותו, שינה אביו את מקצועו למודד קרקעות ובמסגרת עבודתו החדשה נדד ברחבי אריזונה, כשבנו מתלווה אליו. ההיכרות עם נופי הארץ ועם התרבות האינדיאנית הקדומה
הותירו בפולוק הצעיר רושם רב, אשר מצא את ביטויו ביצירתו העתידית.
בשנת 1929 עבר פולוק לניו יורק, שם החל ללמוד אמנות אצל הצייר תומס הרט בנטון,
מחשובי היוצרים בסגנון הריאליזם האמריקני.
מתוך מכלול יצירתו של פולוק, לא נהוג לייחס חשיבות רבה לעבודותיו בתקופה זו, אולם השימוש הנועז של בנטון בצבע, היה לעניין בעל השפעה רבה על גיבוש סגנונו האישי של האמן בהמשך. כמו כן, בשנותיו הראשונות כאמן הושפע פולוק רבות מן הציירים המהפכניים המקסיקניים, ומיצירתם של פבלו פיקסו ו
ג'ואן מירו.
ההתעניינות שגילה בתחום הפסיכולוגיה היונגיאנית
גם היא באה לידי ביטוי בהתקרבותו לנושאים מיתולוגיים ולדימויים מעולם הסוריאליזם ו
הסימבוליזם.
בין השנים 1938 - 1943, תקופת שפל כלכלי בארה"ב, צייר פולוק במסגרת "מפעלי האמנות הפדרליים" - תכנית סיוע ממשלתית שנועדה לאפשר לאמנים להמשיך וליצור למרות המצב הכלכלי הקשה.
בראשית שנות ה-40 של המאה העשרים החל פולוק להתנתק ממסורת הציור הפיגורטיבי והסימבולי, ויצירתו התאפיינה בחיבור אל הלא-מודע, הדמיוני והבלתי-רציונלי. בשנת 1943 הוא חתם חוזה בן שנה עם פגי גוגנהיים, אוצרת האמנות הנחשבת של התקופה, אשר איפשרה לו להציג את עבודותיו בגלריה שלה. היצירות עוררו עניין רב בקרב הקהל, ומאמרי הביקורת המשבחים של קלמנט גרינברג,
אחד ממבקרי האמנות החשובים דאז, הוציאו לפולוק מוניטין של יוצר חדשני ונועז.
בשנת 1945 נשא פולוק לאישה את לי קרסנר, ציירת בזכות עצמה, אשר בחרה להקדיש את שנות חייהם המשותפות לטיפול בבעלה ולקידום הקריירה האמנותית שלו. בשנת 1956 נהרג פולוק בתאונת דרכים, אשר על פי סברות מסוימות נגרמה באשמתו, כאשר נהג תחת השפעת אלכוהול.
מגיל צעיר נקשרה סביב דמותו של פולוק הילה של בוהמיין, אמן מיוסר אשר משתלח בחברה ובכל מוסכמותיה, פורץ גבולות הן ביצירתו והן בחייו האישיים. תקופות ארוכות בחייו נהג לשוטט ברחבי ארה"ב באמצעות טרמפים, מרבית שנותיו היה מכור בצורה קשה לאלכוהול ובמשך זמן רב היה נתון לטיפול פסיכיאטרי. פעמים רבות אף הפגין גילויי אלימות כלפי סביבתו.
פולוק נחשב לאחד האמנים המרכזיים בזרם האקספרסיוניזם המופשט שהתפתח בניו יורק בשנות ה-40 של המאה העשרים. סגנונו המיוחד התאפיין בשימוש בצבעים תעשייתיים, אותם התיז על בדי ענק שפרש על הרצפה. טכניקת עבודה זו כונתה "ציור פעולה" (Action Painting), והיא שיקפה, לטענתו של האמן עצמו, את החיבור הישיר והבלתי אמצעי בין התת-מודע לבין היצירה עצמה. על סגנון יצירתו ועל רוח התקופה בה נעשתה אמר פולוק: "נראה לי שצייר מודרני לא יכול לבטא את רוח הדור הזה - האווירון, פצצת האטום, הרדיו - בצורות של הרנסנס או של כל תרבות מהעבר. כל תקופה מגלה את הטכניקות שלה."
מיצירותיו: "לידה" (1942), "שומרי הסוד" (1943), "פסיפיאה" (1943), "תת מודע כחול" (1946), "התלכדות" (1952), "קטבים כחולים" (1953) ועוד.