משה יעלון

יליד קריית חיים, בה העביר את שנות ילדותו, בן למשפחת ניצולי שואה. בגיל 12 זכה לכינוי "בוגי" שדבק בו. היה חבר תנועת הנוער העובד ולומד ובמסגרת גרעין "יעלון" של חברי התנועה התגייס (1968) לשירות סדיר בנח"ל. גרעין "יעלון", נשלח לקיבוץ גרופית בערבה, שם בילה יעלון את שנת שירותו הראשונה (של"ת). ב-1969 החל בשירות בגדוד נח"ל מוצנח, שהיה שייך באותה תקופה לחטיבת הצנחנים. בנובמבר 1971 השתחרר משירותו הצבאי בדרגת סמ"ר וחזר לקיבוץ גרופית.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הוצב בחטיבת מילואים של הצנחנים שלחמה בחזית הדרומית. השתתף בצליחת התעלה ובקרבות קשים בעיר סואץ. בתום המלחמה התגייס לשירות קבע ויצא לקורס קצינים, אותו סיים כחניך מצטיין פלוגתי. את תפקידי הפיקוד הראשונים עשה בגדוד 50 של חטיבת הצנחנים. לאחר מכן מונה לפקד על סיירת חטיבת הצנחנים ובתפקיד זה הוביל את הסיירת לפעולות ב"מבצע ליטני".

בשנת 1979, לאחר חופשה קצרה, מונה לתפקיד מפקד פלגת האימונים בסיירת מטכ"ל, ולאחר מכן לתפקיד סגן מפקד היחידה. במסגרת השירות ביחידה לחם במלחמת לבנון. עם תום המלחמה מונה למפקד גדוד צנחנים ולאחר מכן לסגן מפקד החטיבה. בשנת 1986 נפצע במהלך היתקלות עם מחבלים בגבול הצפון. בסיום תקופת ההחלמה יצא להשתלמות צבאית בבריטניה, אותה סיים עם קבלת תפקיד מפקד סיירת מטכ"ל. תקופת פיקודו על היחידה נחשבת לאחת מהטובות בתולדות סיירת מטכ"ל ועתירת הישגים ביצועיים. על פי פרסומים זרים,תחת פיקודו של יעלון ביצעו חיילי סיירת מטכ"ל את חיסולו של איש אש"ף, חליל אל-ווזיר (אבו ג'יהאד) בטוניס.

בסיום תפקידו עבר יעלון הסבה לשריון ולאחר מכן סיים תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. בפברואר 1990 מונה לתפקיד מפקד חטיבת הצנחנים. בינואר 1992 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד אוגדת איו"ש. באוגוסט 1994 מונה למפקד בסיס האימונים בצאלים. ב-1995 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המודיעין (אמ"ן). ב-1998 מונה לאלוף פיקוד מרכז, אז עסק בין השאר,בהכנת הצבא לקראת עימות אפשרי עם הפלסטינאים, הכנות שבאו לידי ביטוי עם פריצת אנתיפאדת אל אקצא.

בספטמבר 2000 מונה על ידי הרמטכ"ל דאז שאול מופז לתפקיד סגן הרמטכ"ל, ולמעשה סומן כיורשו בתפקיד. ב- 9 ביולי 2002 נכנס לתפקידו כרמטכ"ל צה"ל, כאשר גבר על המתמודד הנוסף לתפקיד האלוף עוזי דיין.  כהונתו של יעלון כרמטכ"ל וכסגן רמטכ"ל התאפיינה בעיקר בהמשך העימות בין מדינת ישראל לפלסטינאים. מספר חודשים לאחר כניסתו של יעלון לתפקיד מונה קודמו מופז, לתפקיד שר הביטחון. שמועות על יחסים עכורים ומאבקי כוחות בין השניים צצו בתקשורת מעת לעת.

ביולי 2003 צוטט יעלון ביחס לעימות עם הפלסטינאים כאומר: "אנחנו צריכים להודיע כרגע שניצחנו ולהמשיך הלאה". התבטאות זו עוררה ביקורת ציבורית נרחבת. לא היה זה הציטוט הראשון של יעלון שהגיע לכותרות. עוד בתפקידו כראש אמ"ן עורר יעלון ביקורת ציבורית בהתבטאויות שנויות במחלוקת: ב-1996, בסמוך למועד הבחירות, דיווח בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי מנהיגי אירן מקווים לנצחונו של בנימין נתניהו בבחירות.

במאי 2001 כסגן הרמטכ"ל צוטט כאומר: " הסכם עם הפלסטינאים לא יביא להפוגה או סיום הסכסוך. כל הסכם, אם ייחתם, פירושו הפוגה זמנית בלבד". התבטאויות אלו ואחרות הפכו את יעלון למטרה לביקורת פוליטית בעיקר מחוגי השמאל, ביקורת אותה כינה בראיון לתקשורת: "שיח רדוד, מעוות, מלווה גימיקים. לא דיון רציני".
 

בתחילת שנת 2005 בתום שלוש שנות כהונתו של יעלון החליט שר הביטחון שאול מופז שלא להאריך את כהונתו של יעלון בשנה נוספת כמקובל. לאחר שפרש מצה"ל התמנה לעמית במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ובמכון שלם. בנובמבר 2008 הודיע על הצטרפותו למפלגת הליכוד, בבחירות שנערכו בפברואר 2009, נבחר לחבר כנסת. במרס 2009, עם השבעת ממשלתו של בנימין נתניהו, נתמנה לשר לעניינים אסטרטגיים.

נשוי ואב לשלושה ילדים.

לעמוד הפרויקט – לחצו כאן