עירור, שינוי במצבה של מערכת פיסיקלית, המתבטא בהעלאת האנרגיה שלה מעל "מצב היסוד" (הלא-מעוּרר), כתוצאה מהשפעה חיצונית. למשל: העלאת רמת האנרגיה של אלקטרון באטום כתוצאה מבליעת אור. העלייה תהיה זמנית, משום שהאלקטרון שואף לחזור למצב היסוד שלו בפליטת פוטון, החלקיק הנושא את הכוח האלקטרומגנטי. בדרך זו נוצר האור. כל מצב שהוא שונה ממצב היסוד קרוי "מצב מעוּרר", והפרש האנרגיה בין המצב המעורר למצב היסוד הוא אנרגיית העירור של המערכת. אפשר לעורר מערכת ע"י הארה, הפגזה בחלקיקים, טלטול מכני, מגע עם מערכת אחרת, ועוד.
לעתים אפשר להציג עירור כמורכב מעירורי יסוד (elementary excitations) בעלי אנרגיה בדידה (ברוח תורת הקוונטים). למשל: התנודות בתוך גביש מורכבות מפונונים; אקסיטון מייצג את יחידת העירור...
