אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 מנדל, ניסח את חוקי התורשה
מנדל, ניסח את חוקי התורשה 
 
 הנדסה גנטית, שיבוט.
הנדסה גנטית, שיבוט. צילום: איי פי
 
 הגנום האנושי כ-25,000 גנים בגוף האדם.
הגנום האנושי כ-25,000 גנים בגוף האדם. צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 התפתחות ביולוגית
 גרגור מנדל
 חוקי התורשה של מנדל
 אברון
 כרומוזום
 דנ"א
 פרנסיס קריק
 ג'יימס דיואי ווטסון
 גן
 חלבון
 שעתוק
 אנזים
 מיזם גנום האדם
 מוטציה
 אבולוציה
 ברירה טבעית
 הנדסה גנטית


תחומים קשורים
 אבולוציה וגנטיקה
 ביולוגיה


 
 
 

גנטיקה ותורשה


Heredity

מידע נוסף

גנטיקה ותורשה, העברת תכונות מהורים לצאצאיהם בעולם הטבע. המדע העוסק בתורשה קרוי גנטיקה, והשאלות העיקריות המעסיקות אותו נוגעות לטיבו של החומר המכיל את המידע התורשתי, לאופן העברתו מדור לדור ולהשפעתו על התכונות השונות של הפרט ועל התפתחותו.

העובדה שתכונות מועברות בתורשה (בפשטות, צאצאים דומים במידה רבה להוריהם) היתה ידועה מאז ומעולם, ושימשה בסיס להכלאה שבאמצעותה השביח האדם צמחים ובעלי חיים שהיו דרושים לו; כן היתה ידועה העובדה שבכל זאת יש שוני בין צאצאים לבין הוריהם, ובין צאצאים שונים של אותם ההורים; הגנטיקה מציעה לכך הסבר מדעי.

תחילתה של הגנטיקה המודרנית בניסוייו של הנזיר הצ'כי גרגור מנדל. הוא ערך הכלאות בין פרטים שונים של מיני צמחים רבים, ביניהם אפונת הגינה, שנבדלו זה מזה בתכונה אחת או יותר. את חוקי התורשה שנבעו מאותן הכלאות פרסם מנדל בשנת 1866, אך הם נודעו ברבים רק 34 שנים אח"כ, כאשר חוקרים אחרים ביצעו הכלאות דומות. הגנטיקה היא איפוא מדע של המאה ה-20. ב-1903 נקבע כי אברונים מסוימים בתא, הקרויים כרומוזומים והעשויים מחומצת הגרעין דנ"א, הם נשאי התורשה. ב-1953 עלה בידי פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון לפענח את המבנה הכימי של הדנ"א ולהראות כיצד בנוי הצופן הגנטי.

 

ציטוט - פרנסיס קריק
ביופיסיקאי בריטי, לאחר שפיענח עם ג'יימס ווטסון את מבנה הדנ"א (1953)
"גילינו את סוד החיים".

בכל תא בגוף האדם (מלבד כמה יוצאים מן הכלל, שהחשוב בהם יוזכר להלן) יש 46 כרומוזומים, ערוכים זוגות זוגות (בגופי יצורים אחרים יש מספרים שונים של זוגות כרומוזומים).

 

ב-22 מן הזוגות האלה, שני הכרומוזומים זהים ברצף הגנים שלהם. זוג יוצא דופן כולל את הכרומוזומים הקרויים X ו-Y, השונים לחלוטין זה מזה ברצפים שלהם. אצל האדם, זוג שבו שני כרומוזומי X מצוי רק בגוף הנקבה, וזוג X-Y מצוי רק בגוף הזכר (כמוסבר להלן, לא ייתכן זוג Y-Y).


 


הדנ"א מזכיר בצורתו סולם, שכל שלב בו הוא זוג צמוד של בסיסים כימיים. סדר הבסיסים הוא הוא הצופן הגנטי, משום שקטע מסוים של "סולם" הדנ"א, הקרוי גֶן, מורה לתא כיצד לייצר חלבון מסוים, בתהליך השעתוק. מספר החלבונים הפעילים בגוף האדם הוא עצום ורב, וחקר תפקידיהם השונים הוא נושא מרכזי בעיסוקה העכשווי של הביולוגיה המולקולרית. יש חלבונים רבים שכל תפקידם הוא להורות לגן מתי עליו לשעתק את עצמו, אחרים ממלאים תפקידי זירוז בתהליכי החיים השונים (אלה נקראים אנזימים), ואחרים הם אבני הבניין של התא עצמו. לפי האומדן המקובל כיום (אמצע 2007), בסך הכול יש בגֶנוֹטִיפּ של כל אדם, דהיינו כלל הגנים בגופו של פרט מבני המין האנושי, 20,000 עד 25,000 גנים. המכלול השלם של גנים שיכולים להימצא בגוף נקרא גִנוֹם. תיאור מפורט של הרכבו (אצל האדם) ניתן לראשונה בשנת 2000, כשהושלם מבצע גנום האדם.

 

מולקולות דנ"א


תאי הרבייה של האדם (תא הזרע של הגבר וביצית האשה) שונים משאר תאי הגוף בכך שיש בהם רק עותק אחד של כל כרומוזום. בעת ההפריה מתמזגים שני התאים, ונוצר מערך כרומוזומים מלא של 23 זוגות. כל זוג מכיל כרומוזום אחד מן האב ואחד מן האם (ולכן לא ייתכן זוג Y-Y). בדרך זו יורש הצאצא תכונות גנטיות משני הוריו. כל גן מצוי בו בשני עותקים (אחד בכל כרומוזום), שיכולים להיות זהים זה לזה בדיוק, או שונים זה מזה, משום שכל גן יכול להתקיים במאגר הגנטי של המין בכמה צורות חלופיות, הקרויות אָלֶלים. בגופו של כל פרט יתבטא רק אחד משני הגנים, הקרוי "שליט" (דומיננטי); השני, הקרוי "נסוג" (רצסיבי), לא יתבטא (יפעל את פעולתו) בגוף, אבל הוא יכול לעבור בתורשה לדור הבא, ושם אפשר שיפגוש באלל אחר, שיהיה נסוג לעומתו, או זהה לו. במקרה זה, הוא יוכל להתבטא. בדרך זו יכולות תכונות "לדלג" על דור או על כמה דורות, ולהופיע שוב.

קישור חיצוני - מתוך אתר ynet
מדור מדעי החיים וגנטיקה
מדור מדעי החיים וגנטיקה בערוץ המדע של אתר ynet מציע עדכונים על מחקרים בתחום, הסברים מפורטים על מושגים בתחום הגנטיקה ועוד
אל המדור - לחצו כאן


התהליך היוצר כרומוזומים חדשים בתאי הרבייה נקרא שכפול: מולקולת דנ"א בגוף ההורה יוצרת מולקולת דנ"א בתא הרבייה; העתקה זו, בכל האורגניזמים, אינה מושלמת.

 

חישבו ומצאו שבכל העתקה של מכלול הכרומוזומים האנושי נופלות כ-200 שגיאות - מספר זניח בהשוואה למספר השגיאות האפשריות, שהוא אסטרונומי, ובכל זאת הוא משמעותי. יכולות להיות כמה סיבות ל"שגיאות" אלה, הקרויות מוּטַציות: מנגנון השכפול עצמו משנה לפעמים את סדר הבסיסים בגן, וייתכן גם שנגרם נזק פיסי לכרומוזום המתחלק עצמו, במהלך חייו של בעליו (בהשפעת קרינה למשל), או לכרומוזום החדש. מכל מקום, המוטציה גורמת לכך שגם כרומוזום יחיד של צאצא יהיה שונה במעט מזה של ההורה שתרם אותו.

המוטציה הגנטית היא נקודת המוצא של האבולוציה: מפעם לפעם מופיעים צאצאים שיש שוני מובהק בינם לבין שני הוריהם. ברוב המקרים, השוני לא יהיה משמעותי; ברוב המקרים הנותרים, השוני יהיה מזיק, ויפיק (אם בכלל) צאצא בעל מום קטלני. אבל לעתים רחוקות יופיע שוני שיעניק תועלת לבעליו במלחמת הקיום - יתרון שעליו תפעל הברירה הטבעית. מוטציה המעניקה לבעליה יתרון כזה תאפשר לנשא להעמיד צאצאים רבים יותר, שחלקם יישאו אף הם את המוטציה. כך התוסף אלל חדש למאגר הגנטי של המין, ואם אמנם הוא מועיל, הוא יתפשט בהדרגה ברחבי האוכלוסייה. הצטברות של מוטציות כאלה תביא בסופו של דבר להופעת מין ביולוגי חדש.

בשנים האחרונות שואף המחקר הגנטי לבודד את הגנים השונים ולקבוע, לכל גן בנפרד, את השפעתו על כלל התכונות המאפיינות את הפרט (הפֶנוֹטִיפּ). מכלול חשוב אחר של גורמים המשפיעים על התכונות הוא הסביבה, ויש מחלוקת ממושכת בין החוקרים בדבר השפעה היחסית של התורשה והסביבה על הפרט. המחקר הגנטי מתעניין, כאמור, בתרומה התורשתית לכל תכונה ותכונה, תוך התחשבות בכך שלפעמים גן אחד משפיע על מספר תכונות, ובכך שתכונות רבות נקבעות ע"י תרומות של כמה גנים או של גנים רבים. בתחילת המחקר הגנטי נחקרו בעיקר תכונות חיצוניות - מורפולוגיות, פיסיולוגיות והתנהגותיות. במשך הזמן הוברר כי עד כמה שתכונות אלו הן תורשתיות, הריהן ביוכימיות-מולקולריות ביסודן.

 

ערך נוסף
הנדסה גנטית
עשיית שינויים מבוקרים בחומר הגנטי של אורגניזמים חיים, על ידי הוספה, גריעה או שינוי של גנים מסוימים, על מנת לסלק מהאורגניזם תכונות לא-רצויות, או להוסיף לו תכונות רצויות
אל הערך המלא - לחצו כאן

מדע הגנטיקה מתחלק לתחומי משנה, לפי היצורים הנבדקים או לפי תחום המחקר. המיון לפי היצורים כולל את התורשה של האדם, של בע"ח, של צמחים עילאיים, של פטריות, של חיידקים, של נגיפים וכדומה.

 

במיון לפי תחומים מדובר על גנטיקה כללית, גנטיקה התפתחותית, גנטיקה התנהגותית, גנטיקה כמותית, גנטיקה ביוכימית, גנטיקה מולקולרית, גנטיקה של אוכלוסיות ועוד.

תחום חדש יחסית, המתפתח במהירות ועתיד לחולל מהפכות רבות בחיי הדורות הבאים, הוא ההנדסה הגנטית. שיטות העבודה במחקר הגנטי כוללות הכלאות, תצפיות מיקרוסקופיות ובדיקות ביוכימיות, אימונולוגיות ומתימטיות-סטטיסטיות.

 


מידע נוסף

 

האם קיימים גזעים אנושיים? - "במשך מאות שנים תהו אנשים מאין הגיעו הקבוצות האנושיות השונות וכיצד הן קשורות זו לזו. השערות הועלו בדבר הסיבות למראה הפיזי השונה של אוכלוסיות אנושיות ורבים תהו, אם ההבדלים עמוקים יותר משכבת העור. מידע גנטי חדש ושיטות מחקר חדשות מאפשרים לנו, סופסוף, לגשת לשאלות אלה. התוצאה תהייה הבנה עמוקה יותר של טבענו הביולוגי ושל החיבור האנושי שלנו". מאמר מתוך "סיינטיפיק אמריקן".

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

הסוד הגנטי לאריכות ימים - "קומץ גֶנים האחראים על בקרת מערכת ההגנה של הגוף בעת מצוקה יכולים גם להשפיע השפעה ניכרת על הבריאות ולהאריך את חייהם של מגוון אורגניזמים. הבנת מנגנון הפעולה שלהם עשויה להיות המפתח להארכת תוחלת החיים בבני אדם וגם למיגור מחלות זקנה". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

פוענח צופן גנטי שקובע כיצד ה-DNA מתארגן בגרעין התא - "מחקר חדש שנערך במכון ויצמן גילה מה קובע כיצד, מתי, ובאיזה מקום לאורך החומר התורשתי ייווצרו ויתמקמו נוקליאוזומים - מבנה חלבוני סביבו מלופף ה-DNA". מאמר מתוך מגזין מכון ויצמן.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

התורשה שמעבר לדנ"א - "לפני למעלה מ-60 שנה הוגדר לראשונה המושג 'אפיגנטיקה' כחקר התהליכים בהם הגנוטיפ מכתיב את הפנוטיפ. כיום, עם השלמת פרויקט הגנום האנושי, התגבש המונח והפך לתחום נפרד בביולוגיה הקשור למידע העובר לצאצאים ושאיננו קשור לרצף בסיסי הדנ"א". מאמר בשלושה חלקים, מתוך מגזין "גליליאו".

לחלק א' - לחצו כאן. לחלק ב' - לחצו כאן. לחלק ג' - לחצו כאן.

 

שאלת מחקר - כיצד משפיעה טראומה שעוברת נקבה לפני שהיא נכנסת להריון, על עתידו של צאצאה? שאלות אלו ואחרות במדור "שאלת מחקר" באנציקלופדיה ynet.

לראיון המלא - לחצו כאן.  

 

תורשה - החתולה המליטה 4 גורים קטנים. שניים מהם לבנים כמוה, ושניים לבנים-שחורים. לדובה הלבנה שבקוטב נולד דובון, לבן כמוה אבל קטן וחמוד. דגי הזהב באקווריום התרבו, ועכשיו יש בו עוד הרבה דגיגים קטנים, וכמובן - כתומים. כתבה לילדים מתוך "מזה?"

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as33-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©