שביט, גוף קטן הנע במערכת השמש; כאשר הוא מתקרב אל השמש, ניתן להבחין בו בבירור. לשביט יש גלעין בהיר של חומר מוצק, ראש המורכב מגז ומאבק, וזנב (לעתים ארוך מאוד), העשוי בעיקר גז (עם כמות קטנה יותר של אבק).
לפנים ראו בשביטים מבשרי אסונות ופגעים, כגון רעב, מלחמות ומות מלכים. עד המאה ה-16 הם נחשבו לתופעות המתרחשות במרומי האטמוספירה של כדור הארץ, אך טיכו בראהה ערך תצפיות בשביט שהופיע ב-1577 והוכיח שהוא מצא "מעבר לשמש", מה שאינו אפשרי לפי אריסטו. הגם שברהה לא קיבל את עמדת קופרניקוס, קביעתו זו היא טענה חזקה מאוד בזכותה. במשך שנים רבות נחשבו מסלוליהם לפרבוליים, ולפיכך הסיקו שהם אינם חלק ממערכת השמש, אלא נכנסים אליה לזמן קצר בלבד ויוצאים שוב.
בראשית המאה ה-18 קבע אדמונד הלי את מסלוליהם...
