ז'ן פיאז'ה (1896 - 1980), פסיכולוג שווייצרי שחקר את התפתחותם של תהליכי החשיבה. נודע בזכות מחקריו על דרכי החשיבה של ילדים ועל השוני שבינן לבין דרכי החשיבה של המבוגר. הדגיש את החשיבות שיש לתפעול עצמים בידי הילד, דבר החיוני להתפתחות חשיבתו. לתורתו נודעה השפעה ניכרת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הפילוסופיה של הלשון, ועל הפדגוגיה והפילוסופיה של החינוך.
פיאז'ה החל את דרכו כזואולוג, וב-1918 קיבל תואר דוקטור בתחום זה. אולם כעבור זמן קצר העתיק את התעניינותו לפסיכולוגיה. ב-1929 נעשה פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ז'נבה, שם נשאר עד למותו. ב-1955 הקים מרכז בינלאומי לאפיסטמולוגיה גנטית בז'נבה, ועמד בראשו.
האפיסטמולוגיה הגנטית היא מושג שטבע פיאז'ה, מעין "לוח זמנים"...
