סמלו של ארגון הסחר העולמי

   הדפס

אתרים נוספים

	אתר ארגון הסחר העולמי
	ארגון הסחר העולמי, הסכם גאט"ט וישראל

ערכים קשורים

	סחר חוץ
	מכס
	הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח
	קרן המטבע הבינלאומית
	הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח
	תקן
	גלובליזציה

תחומים קשורים

	יחסים בינלאומיים
	מושגים ואישים בכלכלה

ארגון הסחר העולמי

World Trade Organization

ארגון הסחר העולמי, ארגון בינלאומי (ידוע בראשי התיבות של שמו האנגלי, WTO), שתפקידו קידום הסחר בין מדינות העולם והנמכת חומות המכס ביניהן, עד לביטולן הכולל.

כבר בעיצומה של מלחמת-העולם השנייה התגבשה ההכרה כי אחת הסיבות לפריצתה היתה היעדר שיתוף פעולה כלכלי בין אומות העולם. לאחר המלחמה ערכו מנהיגים ומומחים את הסכמי בּרֶטון וודס (1947), שמהם נולדו כמה מוסדות בינלאומיים וביניהם הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח וההסכם הכללי על סחר ומכסים (General Agreement on Trade and Tariffs), שנודע בראשי התיבות GATT, או גאט"ט.

גאט"ט המקורי, שנחתם בדצמבר 1947, היה סדרה של 123 הסכמי סחר דו-צדדיים לגבי כ-50 אלף סחורות. ההסכמים הפחיתו במידה ניכרת את המכסים שהטילו 23 המדינות החתומות על מוצרים החוצים את גבולותיהן. במקביל לדיונים ולעריכת ההסכמים הללו, היתה יוזמה נוספת: להקים גוף בינלאומי שיפקח על הסחר העולמי ויקדם אותו. אבל היה ברור כי מספר המדינות היה מצומצם מדי, וההסכמים היו פרטניים מכדי לספק בסיס ראוי למוסד גלובלי.

בשנים הבאות נערכו סיבובי גאט"ט כמעט בכל שנה, והצטרפו עוד ועוד מדינות; בשנת 1957 היו במסגרת זו 37 מדינות, שהסחר ביניהן הקיף לפחות 80% מהסחר העולמי. ההסכמים הועמקו והורחבו; הם טיפלו לא רק בשאלות של תעריפי מכס, אלא גם בנושאים אחרים: מניעת היצף, הפחתת מחסומי סחר שאינם מכסים (כגון תקנים תעשייתיים, בריאותיים, בטיחותיים), ועוד.

במשך כל אותה עת דובר במיסודה של סדרת ההסכמים ובהפיכתה למוסד בינלאומי קבוע. דובר על "ארגון לשיתוף פעולה מסחרי", ואף הוחל בהקמתו של ארגון סחר בינלאומי במסגרת האו"ם. אך הדבר לא צלח, בעיקר משום שהקונגרס של ארה"ב לא אישרר את אמנת הארגון.

כך נותר גאט"ט כבסיס – לכאורה, זמני וחלקי – להסדרת הסחר העולמי ולמניעת "מלחמות סחר", שלאור לקחי התקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, נחשבו כמניע אפשרי לפריצת מלחמות של ממש. במהלך השנים התגלתה מסגרת גאט"ט כחזקה ויציבה אף יותר מכפי שציפו יוזמיה. במרוצת השנים התקיימה סדרה של "סבבים", במקומות שונים בעולם, להרחבת ההסכמים ולהעמקתם. צביונם נעשה פחות ופחות אקראי. יותר ויותר מדינות הצטרפו, ההסכמים הוחלו על יותר ויותר ענפי פעילות כלכלית, והסחר בין האומות נעשה יותר ויותר חופשי.

בשנת 1986 נפתח "סבב אורוגוואי", אשר שם לעצמו כיעד את גיבוש גאט"ט למערך אחיד וחד-משמעי. בשנת 1994 הסתיים הסבב בהצלחה, והוקם ארגון הסחר העולמי. יש לציין כי ארגון זה אינו סוכנות מיוחדת של האו"ם, אלא גוף בינלאומי עצמאי.

במלאת חמש שנים לקיומו, היו בארגון יותר מ-130 מדינות, והסחר ביניהן היווה כ-90% מהסחר העולמי. עוד כ-30 מדינות נמצאו בשלבים שונים שלן משא-ומתן על הצטרפות לארגון.

המזכירות (ובה 500 אנשי צוות) יושבת בשוויץ, ותקציבה השנתי 122 מיליון פרנקים שוויצריים. הגוף הריבוני הוא המועצה הכללית, שבו נכללות כל המדינות החברות, והגוף המבצע הוא מועצת שרים המתכנסת אחת לשנתיים. בדרך כלל, ההחלטות מתקבלות בקונצנסוס; חוקת הארגון מתירה להחליט ברוב-קולות – אך בשנים הראשונות לקיומו, לא נוצלה אפשרות זו למעשה. כל החלטה כפופה לאישרור בידי הפרלמנטים של המדינות החברות.

מדיניותו של הארגון נתונה לביקורת חריפה מצד מדינות אחדות, ובמיוחד מצד ארגונים מגוונים ואישי ציבור ברחבי העולם. הטענה המרכזית היא שהגלובליזציה הכלכלית פוגעת לרעה במדינות העניות ביותר, וכן נטען שהתרחבות הסחר הבינלאומי מכלה את משאבי כדור הארץ ואינה עושה די למניעת הפגיעה בסביבה. סניגורי הארגון והגלובליזציה טוענים לעומת זאת כי הרחבת הסחר והנמכת חומות המכס מגדילה את הרווחה הכלכלית של כל הנוגעים בדבר.

	חזרה לעמוד הקודם
	חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה