 | כ-6 מטר גובה צילום: רקפת וגל אסא
| | |  |  | פרוות הג'ירף יוצרת דגם טלאים צילום: צבי שרייבר
| | |  | | ניזונים מעלים במרומי העצים צילום: לע"מ
| | |  | ג'ירפות בגן החיות התנכ"י בירושלים צילום: אלכס קולומויסקי
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | ג'ירף
Giraffa Camelopardalis
מבנה גוף | אורח חיים | רבייה
ג'ירף, יונק מעלה גירה
ממשפחת הג'ירפאים. החיה הגבוהה בעולם - גובהה כ-6 מטרים, צווארה ארוך (עד מטר וחצי) ורגליה גבוהות, ולהן שתי אצבעות בלבד (מפריסת פרסה).
הג'ירף עורר סקרנות רבה בשל צורתו הייחודית, ושמו המדעי ניתן לו מהסברה הקדומה כי מוצאו משילוב של גמל עם נמר. קרוב המשפחה היחיד של הג'ירף הוא האוקפי, חיה שהתגלתה רק ב-1900.
| | ג'ירף בגן החיות של הספארי ברמת גן (צילום: דלית שחם) |
פרוות הג'ירף עשויה שיער
קצר היוצר דגם טלאים בצבעים חום-לבן ועד צהוב-לבן. דגם הטלאים ייחודי לכל פרט, אך יש מאפיינים לכל תת-מין של ג'ירף.
| מבנה גוף |  | |
הג'ירף הוא בין היונקים הגדולים ביותר (לא רק גבוה). הזכר שוקל בין 1,100 ק"ג עד כ- 1,900 ק"ג, והנקבה קטנה מעט יותר ומגיעה למשקל של 1,180 ק"ג. כלי הדם בצוואר גמישים במיוחד, ובהם סדרה של שסתומים, המסדירים את זרימת הדם לגבהי הצוואר וממנו אל הלב כאשר הגירף מתכופף. השסתומים מונעים איבוד הכרה במקרים של התכופפות לשתיית מים והתרוממות פתאומית. למרות אורכו המיוחד של הצוואר, מספר החוליות בו זהה למספרן בקרב רוב היונקים, כולל בני האדם.
לג'ירפות מספר קרניים במצחן (2 - 5 ), שהן בליטות גרמיות מכוסות עור. הלשון ארוכה מאוד ויכולה להישלף לאורך 45 ס"מ, ובעזרתה (בנוסף לצוואר הארוך) מגיע הג'ירף לעלים במרומי העצים. הן הלשון והן שפתי הג'ירף מכוסים שכבה קשה, המאפשרת אכילה של ענפים וצמחים בעלי קוצים.
| אורח חיים | | |
הג'ירף ניזון בעיקר מעלים הצומחים במרומי העצים. יתרון הגובה של הג'ירף, בשילוב תכונות הלשון הארוכה והגמישה - מאפשרות לו להגיע לעלים שמחוץ להישג ידם של שאר החיות בסוונה.
הגי'רף ניזון מכ-100 סוגים שונים של עצים. הנקבות נוטות יותר לחפש מזון גם קרוב יותר לאדמה, ולא רק במרומי העצים. הגי'רפות שותות כל מספר ימים, כאשר מגיעות למקור מים. חלק מרכזי באספקת המים שלהן מתבסס על אכילת עלים, ועל הטל המכסה אותם.
ג'ירפה. תוחלת החיים עד 25 שנה (צילום: צבי שרייבר)
הג'ירף חי בעבר בכל אזורי הסוונה שמדרום לסהרה.
כיום התמעטה אוכלוסיית הג'ירפות ברוב חלקי מערב אפריקה, אבל היא עדיין נפוצה מאוד באזורים אחרים במזרח ומרכז אפריקה.
הג'ירף הוא חיה חברתית, אך לא טריטוריאלית. חי בעדרים מגוונים ומשתנים. פרט יכול לעזוב את העדר או להצטרף אליו בחופשיות. אין מנהיג לעדר, או מבנה הררכי. זכרים צעירים נוטים ליצור עדרי רווקים, וכך גם אמהות לג'ירפים צעירים, שנוהגות לרעות ביחד. הגמישות החברתית נחוצה בעיקר בשל הצורך לחפש מזון במשך רוב שעות היום. החיים בעדר נועדו לספק הגנה.
| הידעת? |
|
| |
|
הג'ירף משתמש ברגליו החזקות להגנה עצמית ובועט איתן בחיות טורפות התוקפות אותו |
|
|
|
|
הגי'רפות נעות בשתי דרכים. הליכה - בה נעות זוג הרגליים השמאליות ביחד, והימניות ביחד; וריצה - בה נעות הרגליים הקדמיות ביחד והאחוריות ביחד. הג'ירף יכול להגיע בריצה למהירות של 65 קמ"ש.
האוייב הטבעי היחיד של הג'ירף הוא האריה,
ואוייב נוסף הוא האדם. פגיעותם של הצעירים רבה, והבוגרים פגיעים בעיקר כאשר הם שוכבים על הקרקע, או שותים מים.
תוחלת החיים – בשבי עד 30 שנה, בטבע עד 25 שנה.
| רבייה | | |
| | ג'ירף צעיר ואמו בגן חיות בגרמניה (צילום: רויטרס) |
לג'ירפים הזכרים דו-קרב מיוחד הקובע מי מהם יזדווג עם הנקבה. שני זכרים עורכים קרב צווארים, שאורך מספר דקות, ובסופו עוזב הג'ירף המפסיד את המקום. הנקבות מגיעות לגיל הפוריות בגיל 4. בשעת ההמלטה, עומדת האם על ארבע רגליה, והגור פשוט נופל אל האדמה. כעבור 20 דקות, יכולים הנולדים כבר לעמוד על רגליהם ולהתחיל לינוק. גובהם כ-2 מטרים, והם מכפילים את גובהם כבר בשנת חייהם הראשונה.
אוכלוסיית הג'ירפות באפריקה נפגעה מאוד במהלך המאה ה-20. עם זאת, ממדי הציד והתמעטות האוכלוסייה לא הגיעו לכדי הכחדה כפי שקרה במקרים של חיות אפריקניות אחרות. הג'ירף הוא כיום חיה מוגנת במדינות אפריקניות רבות.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
