מיכאיל אפנסייביץ' בולגקוב (1891 - 1940), מגדולי הסופרים הרוסים של המאה ה-20. יצירותיו הסאטיריות
לעגו למשטר הסובייטי
ולכן צונזרו במשך שנים רבות.
בולגקוב נולד בקייב, הבכור מבין שבעה אחים ואחיות. אביו היה תיאולוג
נוצרי. בגיל 25 סיים לימודי רפואה. עבד תקופה מסוימת בבתי-חולים כפריים ואחר כך פתח קליניקה כרופא למחלות מין. תקופה זו תוארה בסדרת סיפוריו "רשימות של רופא צעיר". בהיותו בן למשפחה אינטלקטואלית-בורגנית, שייך את עצמו לאותו סדר חברתי ישן שבו בראש סולם העדיפויות עומדות התרבות, האמונה והאנושיות. מהפכת אוקטובר
(1917 – 1919) אשר ייצגה בעיניו את ההפך המושלם מכל מה שהאמין בו, הובילה אותו להתגייס לצבא הלבן כרופא.
במהלך השירות הצבאי נקלע לקווקז. הוא החל לכתוב סיפורים לעיתונות ומחזות לתיאטרון המקומי. במקביל, פרש מהצבא והחליט לוותר על עתידו בתחום הרפואה. בשנת 1920 כשהסתיימה מלחמת האזרחים בניצחון הבולשביקים, חצו שני אחיו הצעירים את הגבול ונשארו באירופה. מספר פעמים במהלך חייו, ביקש בולגקוב היתר יציאה לחו"ל כדי לפוגשם, אולם תמיד נענה בשלילה.
מיכאיל אפנסייביץ' בולגקוב, מגדולי הסופרים הרוסים של המאה ה-20
ב-1921 חזר למוסקבה. את פרנסתו מצא בכתיבת פיליטונים לעיתונים, בהם שם ללעג את המשטר החדש ומאפייניו. בתגובה, האגודה הרוסית לסופרים פרולטריים שבראשה עמד ליאופולד אוורבוך – אגודה אידיאולוגית קומוניסטית-רדיקלית – פירסמה מאמרי נאצה כנגדו ודאגה לצנזר את כתיבתו. רשימת אויביו הספרותיים אשר מרביתם יהודים חיזקה בבולגקוב את דיעותיו האנטישמיות, דבר הניכר גם ביצירותיו הספרותיות וגם ביומניו שנשתמרו. ביהודים ראה את תמצית הרוע וההרס שהביאה המהפכה על ארצו, לא רק באספקט הפוליטי אלא גם ברוח האנטי-נוצרית שנשאו עימם.
בשנת 1929 ערכה המשטרה הפוליטית החשאית חיפוש בביתו וגנזה את כתב היד "לב של כלב". במקביל, החריפו התקפות הביקורת עליו, ועל כל מחזותיו הוטל איסור. בייאושו, החל הסופר לשרוף בעצמו חלק ניכר מכתבי-היד שלו. בצעד נועז ונואש כאחד, פנה במכתב ישיר לסטלין
ובו כתב את הדברים הבאים:
"... הנה אחד המאפיינים של יצירתי, והוא לבדו מספיק לחלוטין כדי שלחיבורי לא תהיה זכות קיום בברית-המועצות. אבל למאפיין הראשון הזה קשורים כל האחרים, הניכרים בנובלות הסאטיריות שלי: הצבעים הקודרים והמיסטיים (אני – סופר מיסטי) שבהם צוירו אינספור כיעוריו של היומיום שלנו, הארס שבו רוויה לשוני, ספקנותי העמוקה ביחס לתהליך המהפכני, המתרחש בארצי הנחשלת, והאבולוציה הגדולה, האהובה עלי, שאני מעמידה כנגד התהליך הזה; [...] כל סאטיריקן בברית-המועצות מאיים על המשטר הסובייטי. האם ניתן להעלות על הדעת אותי בברית המועצות? [...] אני מבקש מממשלת ברית-המועצות לצוות עלי לעזוב בדחיפות את גבולות ברית-המועצות בלוויית אשתי [...]".
מכתב זה, המרשים בהיקפו ובישירותו, מעיד על אומץ ליבו של בולגקוב להתייצב לבדו מול מכונת המשטר הסובייטית רבת העוצמה. התגובה לא איחרה לבוא. בצעד מפתיע, סטלין עצמו התקשר לסופר, שיכנעו להישאר במולדתו והציע לו משרה קבועה בתיאטרון. בולגקוב נענה להצעה ועבד בתיאטרון עד לשנת 1936, אולם גם במסגרת זו, נאסרו רוב יצירותיו להפקה. בין היתר, כתב את המחזה "מולייר"
(המכונה גם "מסדר המתחסדים") – יצירה המתארת את חייו של המחזאי הצרפתי הזוכה לחסדי המלך לואי ה- 14,
אך נתון בסכנה מפני אנשי החצר הזוממים להרוס את היוצר המוכשר. אמנם העלילה מתרחשת בצרפת של של המאה ה-17, אך למעשה משמש המחזה מראה המשקפת את מצבו של הכותב עצמו.
בשנת 1928 החל לשקוד על כתיבתו של הרומן
"האמן ומרגריטה" שנחשב לפאר יצירתו. תהליך הכתיבה נמשך למעלה מעשור, בידיעה כי סיכוייו של הרומן לראות אור בברית-המועצות קלושים ביותר. בהתאם לכך, זהו גם הנושא המרכזי של הטקסט: מאבקו האינסופי של האמן באויבי חירות היצירה.
בשנת 1940 נפטר בולגקוב כתוצאה ממחלת כליות ממאירה.
הספר "האמן ומרגריטה" יצא לאור לראשונה בשנת 1967, בגירסה חלקית ומצונזרת (בישראל יצא תחת השם "השטן במוסקבה") וזכה מיד להכרה ספרותית כרומן איכותי יוצא דופן. רק לאחר התפוררות הגוש הקומוניסטי
הודפסה היצירה במלואה (הפעם תחת השם - "האמן ומרגריטה").
כוחה של היצירה פרץ הרחק מעבר לגבולות התקופה, יש האומרים הודות לשילובם של מוטיבים מיסטיים עם העיסוק בנושא השלטון, שלטון מכל סוג שהוא: החל בשטן ובאל, וכלה ברודן בשר ודם שאינו מוזכר ברומן בצורה מפורשת. שילוב זה הפך את "האמן ומרגריטה" לספר פולחן, דווקא משום שטבעו המיסטי של השלטון היה לנושא מוביל בחברה המודרנית של סוף המאה העשרים. הוא שזור גם בחיי הנאהבים, גיבורי הרומן שעל שמם נקרא הספר, ובסופו של דבר אותו שלטון מסתורי הוא שקובע את גורלם.
מבין יצירותיו: "הביצים הגורליות" - נובלה (1923), "הגווארדיה הלבנה" - רומן (1924), "לב של כלב" - נובלה (1925)
הערך נכתב באדיבות פטר קריקסונוב, ספרי עליית הגג, ספרי ידיעות אחרונות.
הדפס
