| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | חלום
Dream
חלום או מציאות | חלון אל הנפש | הפיזיולוגיה של החלום
חלום, פעילות מנטלית המתרחשת בעת השינה (אצל
בני אדם וכנראה גם אצל שאר היונקים השלייתנים),
הכוללת מראות, מחשבות, רגשות ותחושות. בחלום חווה האדם בעיקר מראות וקולות, פחות תחושות פיזיות, ובדרך כלל רגש עז ובולט – כמו פחד, הנאה, כעס, שמחה. רוב החלומות מהווים מעין רצף של אירועים לתי סדירים. הקשרים בין האירועים המופיעים בחלום שונים מההקשרים שיוצרת החשיבה בשעת עירות.
בחלומות מופיעים בערבוביה חוויות שחווה האדם בעברו הקרוב או הרחוק, מקומות שבהם היה או מקומות דמיוניים, הקשרים סבירים או בלתי הגיוניים, דמויות מוכרות ודמויות דמיוניות. החלומות יכולים להיות יומיומיים מאוד או מוזרים מאוד; חלומות דומים יכולים לחזור על עצמם שוב ושוב.
תופעת החלום עוררה עניין רב בקרב בני אדם מאז ומעולם. היותה של חוויית החלום בלתי מובנת לעתים לחולם עצמו, חסרת שליטה ולעתים נחוויית בעוצמה רבה כאילו אירעה במציאות - הביאה להתפתחות אמונות וגישות רבות ושונות לגבי משמעותם של החלומות. בתרבויות שונות ובתקופות שונות ראו בחלום חזיון נבואי שיתגשם, מסר אלוהי, מציאות מקבילה או אמת פנימית שבוקעת ללא שליטה, ומנגד היו שראו בהם תגובה מקרית של המוח, ותו לא.
| חלום או מציאות |  | |
חווויית החלום, שכוללת רגשות עזים ואירועים מגוונים המתרחשים ללא שיתופו של הגוף השקוע בשינה, הביאה לתפיסה כי החלום הינו הוכחה לקיומה של הנפש. בעוד הגוף ישן ונמצא במנוחה, משוטטת הנפש במקומות שונים, נפגשת עם אנשים שונים ורחוקים ומבצעת פעולות שהגוף אינו מסוגל להן בעולם העירות. בשל אמונה זו התפתחו מנהגים בתרבויות שונות, בהם, למשל, איסור על הערת אדם ישן, פן נשמתו המשוטטת לא תספיק לחזור אל גופו, והיא תאבד.
קיימות תרבויות בהן נתפס החלום כשווה ערך למציאות. כלומר – האירועים שנחלמו נתפסים כאירועים ממשיים. כך, למשל, קיימת מסורת בבורנאו, לפיה אם גבר חולם בלילה שאשתו בוגדת בו – אביה צריך לבוא ולקחתה בחזרה. קיימות תרבויות בהן מאמינים כי יש להגשים את החלומות, לממש אותם במציאות.
לפי אמונה שרווחה בעולם העתיק, מנבאים החלומות את העתיד. בספר בראשית מספר יוסף לאחיו
את חלומו, ובעקבות זאת הם פועלים כדי לסכל את הנבואה שהופיעה בחלום. מאוחר יותר, כשיוסף כבר במצרים, הוא מפרש את חלומו של פרעה על שנות הבצורת הבאות על מצרים, ונבואה זו אכן מתגשמת.
תפיסה נוספת, שרווחה בעת העתיקה, היתה כי החלום נושא מסר אל החולם, מאת אלוהים או סמכות עליונה אחרת. כך, למשל, בסיפור האיליאדה
של הומרוס,
שליח של האל זאוס פוקד
את אגממנון בחלום-שווא, ומראה לו כי יוכל לנצח את טרויה.
אגממנון פועל בהתאם לחלום, בו הוא רואה מסר מהאל. ביוון היה אף נהוג לישון במקדשים של אלים מסוימים, כדי לחלום בהם ולקבל מסר מן האל, שנועד להשיב לבעיות שהטרידו את המאמינים.
בשל תפיסה זו היה מעמד מיוחד לפותרי חלומות, בעיקר אנשי דת, רפואה או זקני העם או השבט, שפירשו עבור החולמים את המסר שהועבר בחלומותיהם. בנינוה התגלה ספר חלומות, בו נרשמו חלומותיהם של אישים חשובים. גם במצרים נרשמו החלומות, והחרטומים עסקו במיונם ופירושם. 
| חלון אל הנפש | | |
תפיסה שונה לגמרי, ומודרנית במהותה, הציג אריסטו,
שטען כי מקורם של החלומות אינו בעל-טבעי, אלא בחוויות ממשיות שחווה האדם. העקבות התחושתיים והרגשיים של חיי היומיום נותרים באדם, והם מופיעים בחלומותיו בצורה מקוטעת ומעורבבת שיוצרת הרכבים רגשיים וחושיים חדשים.
דעתו זו של אריסטו היתה יוצאת דופן לתקופתו, והתפיסה כי מקור החלום הוא בכוחות על-טבעיים, אלוהיים ואחרים רווחה עד אמצע המאה ה-19, אז החלו רופאים וחוקרים אחרים לחזור לטענה האריסטוטלית לגבי מקורם הממשי של החלומות.
התפנית הגדולה חלומות ובניתוחם אירעה עם יציאת ספרו של זיגמונד פרויד:
"פשר החלומות" (1899, "The Interpretation of Dreams). פרויד ראה בחלומות שיקוף של התת מודע, של דחפים ותשוקות המודחקים בעת העירות – בעיקר תשוקות מיניות ותוקפנות - אך פורצות בחלום. ולכן ראה בחלום את "דרך המלך אל התת מודע". לטענתו, בעת השינה האגו נסוג, והאיד יכול לבוא לידי ביטוי. עם זאת, הסופר-אגו (אותו כינה "הצנזור") דואג להסתיר את התוכן האמיתי, זה הכולל משאלות כמוסות ומפחידות, של החלום, בכמה דרכים:
- דחיסה – איחוד של כמה רגשות בתמונה בודדת.
- העתקה – בלבול בין אלמנטים חשובים ושוליים בחלום
- סימבוליזציה – שילוב של אלמנטים סימבוליים, על מנת להסתיר את משמעותם האמיתית(כמו סמלים פאליים, למשל, המייצגים אבר מין זכרי)
- רביזיה – סיפור מחדש של החלום בצורה אחרת, תוך השלמה והוספה של פרטים, בעת שהאדם מנסה לשחזר את החלום.
ניתוח הסמלים תפס חלק חשוב במחקרו של פרויד את החלום. הוא מצא כי קיים קשר החוזר על עצמו בין אלמנטים מסויימים המופיעים בחלום (גלויים) לבין התוכן הנסתר שלהם (הפירוש). רוב הסמלים עליהם מדבר פרויד הם סמלים מיניים. הידוע שבהם, הוא האלמנט הפאלי (איבר המין הגברי), אשר מופיע בחלומות כאובייקטים המזכירים את צורתו הפיסית – אובייקטים מוארכים וזקורים: מקלות, עמודים עצים; או אובייקטים החודרים לגוף אחר: חרבות, רובים ועוד. אובייקט נוסף המסמל את אבר המין הגברי הוא הנחש. את איבר המין הנשי מסמלים אובייקטים חלולים, שיכולים להכיל דברים: קופסאות, מערות, ארונות, בתים ועוד. את השדיים מסמלים פירות עגולים שונים. פעילות פיסית קצבית מסמלת יחסי מין – ריקוד, רכיבה, ריצה, טיפוס במדרגות. פחד הסירוס מופיע, על פי פרויד, בצורת חלומות על איבוד שיניים, התקרחות,
את החלום, על פי פרויד, מעוררים חוויות מהיומיום, אירועים מהיום שקדם לשינה, זכרונות ילדות וכד'. אלה יוצרים את התוכן הגלוי של החלום. פרויד הציע להבין את החלום באמצעות אסוציאציות חופשיות סביב אלמנטים, רגשות ומראות שהופיעו בחלום. הוא סבר כי אסוציאציות חופשיות אלה יגלו לאדם את הדחפים והתשוקות המסתתרים במעמקי החלום.
קרל גוסטב יונג
ראה בחלומות מנגנון המפצה על חוסרים בחייו של האדם, על חלקים שלא מקבלים ביטוי אישי בחיי האינדבידואל. לטענתו, אדם שחי את חייו ללא מתן ביטוי לאלמנטים מרכזיים באישיותו, ייתן ביטוי לחוסרים אלה בחלומותיו. כך, החלומות מסייעים לאדם לזהות את אותם חלקים מוזנחים, ולעתים מציעים פתרון. יונג טען שעל מנת להבין את החלום, יש לנתח מספר גדול של חלומות ולחפש את הנושאים המשותפים להם. בצד הניתוח הקונקרטי של החלום, הנעשה בעזרתו ובשיתוף הפעולה של בעל החלום, עסק יונג גם בסמלים האוניברסליים המופיעים בחלומות, במוטיבים הקשורים לכל בני האדם והעוסקים בבעיות יסוד של הקיום.
פסיכולוגים השייכים לזרם ההומניסטי, כמו אלפרד אדלר ופרדריק
פרלס, טענו כי אי אפשר להבין חלומות באופן אוניברסלי. הם טענו כי לא קיימים סמלים אוניברסליים או קולקטיביים, אלא כל חלום צריך להיות מובן בקונטקסט של האינדבידואל. אדלר, על פי תורתו, הדגיש את ייצוג רגש הנחיתות והשאיפה להתגבר עליו בחלומות, ואילו פרלס, בהתאם לתורת הגשטלט,
הציע לראות באלמנטים המופיעים בחלום ייצוגים של חלקים מאישיותו של החולם.
כיוון מחקרי בולט המנסה לשפוך אור על משמעותם של חלומות, עוסק במחקרי רוחב על תכניהם של חלומות. מחקרים אלה רושמים את חלומותיהם של מספר גדול של נחקרים, ומנסים למצוא קשר בין תכני החלומות לבין פרמטרים שונים, כמו מינו של החולם, גילו, תרבותו וכד'.
| הפיזיולוגיה של החלום | | |
חקר הפיזיולוגיה של החלום החל להתפתח בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם תחילתו של המחקר העוסק במעגל השינה. במחקרים שנערכו במעבדות שינה, נמצא כי רצף השינה אינו אחיד, וכי קיימים כמה סוגים של שינה המתקיימים במהלך שנת הלילה.
נמצא כי כשעה לאחר ההירדמות מראה האדם ריצודי עיניים מהירים (Rapid Eye Movement – REM) והפעילות המוחית שלו הנמדדת דומה לפעילות הנמדדת במצב עירות. במצב זה קצב הלב והנשימה מהירים יותר וסדירים פחות לעומת מצב ה-non-REM של השינה. במצב זה ניכרת עלייה בצריכת החמצן במוח וכן בטמפרטורת הגוף בחלק זה. אצל גברים נוצרת זיקפה ואצל נשים רטיבות בנרתיק (ללא קשר לחלומות אירוטיים). מתברר ששינה מסוג זה, שאינה מנוחה שלמה, מהווה כרבע מזמן השינה שלנו.
כאשר העירו אנשים משינה בשלב זה, יותר מ-80 אחוזים מהם זכרו את חלומותיהם. כאשר העירו אנשים שהיו שרויים במצב שינה רגיל, אחוזים בודדים מהם דיווחו על חלימה. עשרות אלפי מחקרים דומים שהצטברו הובילו למסקנה כי החלומות קורים בעת שנת ה-REM.
עוד נמצא כי בשנת לילה בלתי מופרעת מתקיימים ארבעה מחזורים של חלימה. השלב הראשון אורך כעשר דקות. השלבים השני והשלישי הם ארוכים מעט יותר, והשלב הרביעי אורך בין 20 ל-30 דקות, ולאחריו מתעוררים מהשינה. נמצא כי רוב החלומות שאנשים זוכרים אירעו בשלב האחרון של החלימה. כאשר מנעו מאנשים את תקופות החלימה של השינה (העירו אותם כאשר הופיעו סימני שנת ה-REM) הם פיצו את עצמם בלילות הבאים בתקופות חלימה רבות וממושכות יותר.
בעשורים שלאחר מכן (שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20) התגלה כי מקורה של שנת ה-REM באותות הנשלחים מגזע המוח, שנחשב לחלק הפרימיטיבי ביותר של המוח. חוקרים טענו כי אותות אלה מקריים לחלוטין ולכן גם נטולי משמעות פסיכולוגית. הם תקפו את בורותו הפיזיולוגית של פרויד, וטענו כי עובדת היותם של האותו מקריים מובילה למסקנה כי החלומות הנוצרים כתוצאה מגירוי זה הם מופרכים וחסרי משמעות. טענה זו נגד ייחוס משמעויות עמוקות לחלומות לא סיימה, כמובן, את הויכוחים ומגוון הדעות בנושא, שכן גם הפיסיולוגיה עדיין לא יודעת להסביר בצורה מלאה את דרך היווצרותם של חלומות.
מעגל שינה דומה, הכולל תקופות של ריצודי עיניים ופעילות מוחית הדומה לפעילות בשעת עירות, נצפה בכל היונקים השלייתניים וחיות הכיס. גילוי זה הוביל חוקרים לתהות על חשיבותו האבולוציונית של החלום. קיימות סברות רבות ושונות באשר לחשיבותו של החלום בהישרדות, בהן תיאוריה על תפקיד החלום בשחרור (מחיקה) של אינפורמציה מיותרת ותיאוריות הסוברות כי יש לחלום תפקיד בעיבוד החוויות היומיומיות אל תוך הזכרון.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
