אוסקר שינדלר

שינדלר נולד בצ'כיה (אז מורביה) בשנת 1908, למשפחה נוצריה דתית ואמידה. בתקופת השפל הכלכלי של שנות ה-30 של המאה ה-20 הורע מצבה הכלכלי של המשפחה ושינדלר הצטרף, מטעמים תועלתניים, למפלגה הנאצית. בשנת 1939, זמן קצר לאחר פלישת הכוחות הגרמניים לצ'כיה, עבר שינדלר לקרקוב שבפולין, שהייתה אף היא תחת שליטת הנאצים.

שינדלר רקם קשרים טובים עם כוחות הכיבוש והפך לבעליו של מפעל שבו העסיק מאות יהודים. הגורל הצפוי ליהודים מפני הנאצים הוביל את שינדלר לנסות ולהגן על עובדיו בכל דרך אפשרית. הוא שיחד גורמים רשמיים במיטב כספו, השתמש בקשריו הענפים ולקראת סוף המלחמה הצליח להעביר כ-1100 מעובדיו היהודים, ממחנה פלאשוב למפעל שהחזיק בברונליץ' שבחבל הסודטים. מאוחר יותר הציל כמאה יהודים נוספים מהמחנה לאחר שחילצם, יחד עם אשתו אמילי, מרכבת נעולה והעבירם למפעלו. יהודים אחרים, שנותרו במחנה פלאשוב, כ- 25,000 איש, נשלחו להשמדה זמן קצר אחר כך.

לאחר המלחמה ניסה שינדלר לקבל אזרחות אמריקאית אך נדחה בשל חברותו במפלגה הנאצית. בשנת 1949 התיישב בארגנטינה, עסק בחקלאות ונתמך כלכלית על ידי ארגונים יהודיים. בתחילת שנות ה-60 שב לגרמניה. בשנת 1961 ביקר שינדלר לראשונה בישראל ובשנת 1967 הוענק לו תואר חסיד אומות עולם. שינדלר נפטר בשנת 1974 בעיר פרנקפורט שבגרמניה ובהתאם לצוואתו נקבר בבית הקברות הלטיני, בהר ציון שבירושלים. בשנת 1993 הפיק הבמאי סטיבן ספילברג את "רשימת שינדלר", סרט קולנוע המבוסס על סיפורו של אוסקר שינדלר. רווחי הסרט עטור הפרסים, נתרמו למוסדות יהודיים.