בלדה, שיר סיפורי בעל מאפיינים עממיים. תחילתה בימי הביניים, כשירה עממית בעל-פה. מקורו של השם "בלדה" בפרובנס במאה ה- 12, שם הוא ציין סוג מיוחד של שיר מחול. קיימים טיפוסים שונים של בלדות: בלדה עממית, בלדה ספרותית, בלדה לירית, בלדה פוליטית (בלדה מגויסת, בלדת מחאה, בלדת מלחמה) ובלדה פזמונית עכשווית.
הבלדה התפתחה במאה ה-13 בספרד, בפרובנס שבצרפת ובאיטליה. באיטליה נשאה הבלדה אופי של שיר-אהבה ריקודי, בצרפת התאפיינה כשיר לירי הגותי. המבנה הרווח שלה כולל שלושה בתים בני 8 טורים וחתימה. בסקוטלנד ובאנגליה חוברו במאה ה-15 בלדות הבנויות מבתים בני ארבע שורות מחורזות ובית חוזר (פזמון). מסופר בהן על נסיכים ונסיכות, על מעשי שוד ורצח, על גיבורים כרובין הוד ועוד...
