אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מגדל דוד
מגדל דוד 
 
מוזיאון מגדל דוד
מוזיאון מגדל דוד צילום: רון פלד
 
תערוכת קבע בנושא תולדות ירושלים.
תערוכת קבע בנושא תולדות ירושלים. צילום: ארדון בר-חמא
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אתר מוזיאון מגדל דוד


ערכים קשורים
 חשמונאים
 יוסף בן מתתיהו
 הורדוס ה-1
 נצרות
 רומא העתיקה
 אסלאם
 ממלכת הצלבנים
 ממלוכים
 האימפריה העות'מאנית
 מסגד
 אדמונד אלנבי
 מלחמת העצמאות
 ירדן
 דוד המלך
 ירושלים


תחומים קשורים
 היסטוריה של א"י


 
 
 

מגדל דוד


Tower of David

תולדות המצודה |  המוזיאון |  מידע נוסף

מגדל דוד, מוזיאון השוכן במצודת ירושלים, אתר היסטורי וארכיאולוגי בעל חשיבות עולמית, שהפך לאחד הסמלים של העיר ירושלים.

 

המצודה ניצבת בנקודת המפגש שבין העיר העתיקה לעיר החדשה בירושלים. במהלך ההיסטוריה היה מיקומה בעל חשיבות אסטרטגית רבה, בהיותו נקודת התורפה של העיר, ולפיכך בוצרה המצודה על-ידי כל שליטיה של ירושלים, אשר בנו, כל אחד בתורו, על גבי הריסות קודמיהם.

 

סיור מצולם במוזיאון מגדל דוד (צילום: רון פלד)

 


תולדות המצודה

הראשונים שהטביעו את חותמם על המקום והחלו לבנות בו היו המלכים החשמונאים, אשר ביצרו את האזור בחומה מרשימה ומשולבת במגדלי שמירה גדולים. בכתבי יוסף בן-מתתיהו כונתה חומה זו "החומה הראשונה".

 

המלך הורדוס משל באזור במאה הראשונה לפנה"ס. הוא הוסיף על הביצורים שבנו החשמונאים שלושה מגדלים, אשר ייעודם היה לשמור על הכניסה לעיר ועל ארמונו של הורדוס ששכן בקרבת מקום. רק אחד משלושת המגדלים, מגדל פצאל, שרד את תלאות הזמן והוא קיים עד היום.

 

 

חצר המצודה ביום (צילום: ארדון בר-חמא)

 

לאחר מותו של הורדוס וחורבן ירושלים על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה, שימש המקום את חילות הרומאים. עם הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפך האזור למקום משכנם של נזירים.

 

בשנת 638 כבשו המוסלמים את ירושלים, וגם הם הכירו בחשיבותו של המקום ובנו בו מצודה. כשנכנסו הצלבנים לעיר בשנת 1099, הם מצאו כאן מבנה בנוי ומבוצר היטב, ובו ארבעה מגדלים, ביניהם המגדל ההרודיאני. המצודה המוסלמית עמדה בפני התקפת הצלבנים ונכנעה רק לאחר שהובטח למגיניה שיותר להם לצאת בשלום.

 

המצודה המוסלמית נפגעה בהתקפות הצלבנים, ועל גבי הריסותיה בנו הצלבנים מצודה גדולה מוקפת חפיר. מצודה זו כללה גם את ארמון המלוכה של ירושלים הצלבנית. גם בתקופתם המשיך המקום למלא את תפקידו הצבאי המסורתי.

 

במאה ה-13 נהרסה שוב המצודה. הפעם היא שוקמה בידי הממלוכים במאה ה-14, ששלטו בירושלים לאחר נפילת הממלכה הצלבנית. בתקופת הממלוכים נקבעה צורתה של המצודה כפי שהיא מוכרת עד היום.

 

בתקופה העות'מאנית זכתה המצודה לשינויים ארכיטקטוניים נוספים: נבנתה כניסה ראשית מרשימה ומאחוריה רחבת תותחים. כמו כן נבנה צריח המסגד אשר לימים הוכר בכינוי "מגדל דוד". במשך 400 שנים שימשה המצודה כמקום משכנם של חיילים עות'מאנים.

עם כניסתו של הצבא הבריטי לירושלים בדצמבר 1917, שימשה רחבת הכניסה למצודה את הגנרל אלנבי להכרזה לפני תושבי העיר על חופש פולחן ודת. "החברה למען ירושלים", שנוסדה על ידי המושל הבריטי במטרה להגן על נכסי התרבות של העיר, קיבלה על עצמה את ניקיון המצודה המוזנחת, את שיפוצה ואת פתיחתה לקהל. במקום הוצגו תערוכות של אמנים מקומיים, נערכו קונצרטים והתקיימו אירועי התרמה.

 

בשנות השלושים הוקם במקום מוזיאון לפולקלור פלסטיני, אשר עסק בנושאים אתנוגרפיים שונים (מלאכות מסורתיות, תלבושות אופייניות וכד').

 

הפעילות התרבותית במקום חדלה להתקיים עם פרוץ מלחמת השחרור, והמצודה חזרה לייעודה המקורי: מוצב צבאי, הפעם של צבא ירדן, מול ירושלים היהודית. עם איחוד ירושלים בשנת 1967, חזרה המצודה לשמש מרכז תרבותי. במקום בוצעו חפירות ארכיאולוגיות בקנה מידה גדול, חדרי המצודה שופצו והחצר עוצבה מחדש.

 


המוזיאון

בשנת 1989 נפתח במקום מוזיאון מגדל דוד – המוזיאון לתולדות ירושלים. בחדרי המשמר של המצודה ממוקמת תערוכת הקבע של המוזיאון, המציגה את סיפורה של ירושלים על פני 4000 שנה, מהתקופה הכנענית ועד לאיחודה מחדש של העיר בשנת 1967.

 

לצד תערוכת הקבע, מתקיימות במוזיאון תערוכות מתחלפות בתחומי אמנות שונים (ארכיטקטורה, צילום וכו') שנושאיהן קשורים לירושלים ולתולדותיה. כמו כן מקיים המוזיאון אירועים מוסיקליים ותיאטרליים, פעילויות לילדים ולמשפחות, סיורים, כינוסים והרצאות.

 

 

מוזיאון מגדל דוד בלילה (צילום: רון פלד)

 

בחצר המצודה נמצאים שרידים ארכיאולוגיים, המתעדים כל תקופה ותקופה בתולדות העיר, החל בשרידיה של מחצבה מימי בית ראשון, דרך חומת חזקיהו, החומה החשמונאית, המגדל ההרודיאני והצריח העות'מאני המוכר כ"מגדל דוד".

 

אף שהמצודה מכונה "מגדל דוד", אין כל קשר בינה לבין
דוד המלך. שורשיה של הטעות נעוצים בתקופה הביזאנטית בפירוש מוטעה של כתבי יוסף בן-מתתיהו על ידי אבות הכנסייה, אשר שייכו את מגדל פצאל לדוד המלך. אז נהגו לזהות בטעות את הגבעה עליה ניצבת המצודה עם העיר המקראית שבנה דוד (לימים זוהה מיקומה של עיר דוד למרגלותיו של הר-המוריה).

המוסלמים כבשו את ירושלים במאה השביעית, ואף הם קישרו את מגדל פצאל עם דוד המלך וכינו אותו "מחראב נבי-דואד".

במאה ה-19, עם בואם של אנשי המערב לירושלים בחיפוש אחר שרידי הכתובים, זוהה בטעות צריח המסגד כמגדל דוד. כעת הועתק כינויו של מגדל פצאל לצריח התורכי, וזה קיבל את השם "מגדל דוד".

 


מידע נוסף

 

ירושלים של מטה - אילו שברי חרס נשתמרו מהתקופה הכלכוליתית? מתי כבש דוד המלך את ירושלים? איזה בניין קדוש נהרס ברעש אדמה? אנציקלופדיה ynet ורשות העתיקות מציגות - שרידי ירושלים על ציר זמן  

לציר הזמן - לחצו כאן.

 

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as24-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©