אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חומת העיר העתיקה ושער יפו
חומת העיר העתיקה ושער יפו צילום: משה מילנר, לע"מ
 
שער ציון
שער ציון צילום: רון פלד
 
הברדלסים החקוקים משני צידיו של שער האריות
הברדלסים החקוקים משני צידיו של שער האריות צילום: רון פלד
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 סולימאן ה-1 "המפואר"
 עבדולחמיד ה-2
 פרנץ יוזף ה-1
 מלחמת העצמאות
 דוד המלך
 מלחמת ששת הימים
 הר הבית
 שושן
 משיחיות
 ישוע הנוצרי
 הרקליוס
 ביזנטיון
 ממלוכים
 האימפריה העות'מאנית
 ברדלס
 מרים הקדושה
 יריחו
 שכם
 דמשק
 ארגון צבאי לאומי
 הסכמי שביתת הנשק
 ירושלים


תחומים קשורים
 היסטוריה של א"י
 מקומות בישראל


 
 
 

שערי ירושלים


Gates of Jerusalem

שער יפו |  שער ציון |  שער האשפות |  שער הרחמים (שערי הרחמים) |  שער האריות |  שער הפרחים |  שער שכם |  השער החדש |  מידע נוסף

שערי ירושלים, שערים הקבועים בחומת העיר העתיקה בירושלים. מספרם המקובל הוא שמונה, אולם למרות הנטייה להתייחס לשער הרחמים כשער בודד, קיימים בו שני פתחים. מספר השערים בחומת העיר הוא, לפיכך, תשעה.

 

בנוסף לשערים המוכרים נפרצו בחומות העיר העתיקה עוד מספר פתחים, בהם "שער הארכיאולוגים" שהובקע לאחר מלחמת ששת הימים מתחת למסגד אל אקצא, בסמוך לכותל הדרומי של הר הבית, ו"שער הבורסקאים" שנבנה כנראה בתקופה הצלבנית (המאה ה-12 לספירה) מעל שער האשפות ונחשף מחדש בשנות ה-90 של המאה ה-20.

 

שערי ירושלים

 


שער יפו

שער יפו, בדרומו של הרובע הנוצרי, בחומה המערבית: השער היחיד הפרוץ בחומה המערבית.

 

השער הנוכחי הוקם (1536) בידי הסולטן סולימן ה-1 "המפואר" בזמן בניית החומה, במקום בו עמד שער דוד בתקופה הצלבנית. המעבר בשער הוא זויתי. הוא כולל דלת עץ מצופה מתכת, תבליטים מהתקופה העות'מאנית, ושתי כתובות מעל לפתחו, האחת מציינת את בונה החומה ושנת הבנייה, ובשניה חקוק הפסוק: "אין ה' מבלעדי אללה, ואברהם אהוב אללה".

 

בשנת 1907 נחנך מעל השער מגדל שעון, שנבנה ככל הנראה לכבוד 30 שנה לשלטונו של הסולטן עבדולחמיד ה-2; המגדל הוסר בפקודתו של המושל הבריטי, רונלד סטורס ב-1922. החל ממחצית המאה ה-19 עלתה חשיבותו של השער, ובקרבתו השתכנו קונסוליות, בנקים ובתי מלון. לקראת ביקורו (1869) של פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה, נסללה הדרך מיפו לשער הזה. לקראת ביקורו (1898) של קיסר גרמניה, וילהלם ה-2, נסתם החפיר (התעלה), שהיה מדרום לו ופתחו הורחב, כדי לאפשר כניסת כלי רכב. במלחמת השחרור (דצמבר 1948) סגרו הערבים את השער. ניסיונותיה של חטיבת עציוני לפרצו כשלו.

 

שמותיו: שער יפו, משום שממנו יצאה הדרך ליפו; שער דוד (פורטה דוד), שם השער מהתקופה הצלבנית; באב אל-מחרב דאוד (שער גמחת התפילה של דוד), שם שרווח בימי הביניים. מקורם של שמות אלה במסורת, לפיה נהג דוד להתפלל במצודה הסמוכה (מצודת דוד); באב אל-ח'ליל (השער של האהוב): משום שממנו יצאה הדרך לחברון.

 

שער יפו (צילום: יעקב סער, לע"מ)

 


שער ציון

שער ציון נמצא בדרומו של הרובע הארמני, בחומה הדרומית, מצפון להר ציון. השער בנוי בזוית ישרה ומעליו מצוייה קשת מחודדת. מעל חרכי הירי שבצידי הכניסה נראות קשתות מעוטרות. מעל השער מצוי צריח קטן וכן עמודים מגלפים אבן רוזטה. מעל לפתח חקוקה כתובת ערבית, המזכירה את הסולטן סולימן ה-1 "המפואר" ואת מועד בנייתו של השער (1541 - 1540).

בצדו הפנימי היתה קבועה אבן ועליה כתובת הקדשה רומית (116 לפנה"ס), לאל יופיטר. בחפירות ארכיאולוגיות נחשפו מתחת לשער שני מגדלי שער, אחד מימי הביניים, והשני משנת 1212.

 

במלחמת השחרור פרצו דרך השער 22 לוחמים מחטיבת הראל, בפיקודו של דוד אלעזר, אל תוך הרובע היהודי. הם פוצצו את השער הסגור ודרך הפרצה הוחדרה תגבורת ואספקה לרובע היהודי הנצור. בבוקר שלמחרת נתפס השער בידי הלגיון הערבי, וכל הנסיונות לכובשו נכשלו.

 

השער נקרא שער ציון, משום קרבתו להר ציון; באב א-נבי דאוד (שער הנביא דוד), משום קרבתו לקבר דוד בהר ציון; באב חארת אל-יהוד (שער שכונת היהודים), משום שהוא מוביל לרובע היהודי.

 

שער ציון (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

 


שער האשפות

שער האשפות נמצא בדרומו של הרובע היהודי, בחומה הדרומית, ליד הכותל המערבי. זהו הנמוך בשערי העיר העתיקה, שבמשך דורות רבים היה הקטן בשערי ירושלים. נועד במקורו להולכי רגל בלבד. השער מעוטר בקשת שבמרכזה מגן דוד ומעליה חקוק פרח.

 

אחרי מלחמת השחרור הורחב השער בידי השלטונות הירדניים והוכשר למעבר כלי רכב, כדי להקל על תנועת הלגיון הערבי אל עמדותיו הצבאיות. במלחמת ששת הימים פרץ דרכו כוח מחטיבת ירושלים.

 

נקרא שער האשפות על שם שער שהיה בקרבתו בירושלים הקדומה, בחומה הראשונה; שער הבורסקאים, שם מהתקופה הצלבנית; באב אל-מע'ארבה (שער המערביים), משום קרבתו לשכונת המערביים (שכונת המוגרבים); באב סלואן, משום קרבתו לכפר השילוח (סלון); באב צהיון (שער ציון), משום קרבתו להר ציון.

 

שער האשפות (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

 


שער הרחמים (שערי הרחמים)

שער הרחמים נמצא בחומה המזרחית. זהו שער כפול, והוא היחיד הקבוע בכותלי הר הבית. נקרא למעשה "שערי הרחמים"; הפתח הדרומי הוא שער הרחמים (באב א-רחמה), והצפוני נקרא שער התשובה (באב א-תובה). שם נוסף הוא שער הזהב (באב א-ד'הב).

 

שער הרחמים חסום מאז סוף התקופה הצלבנית. מאחוריו ממוקם בית שער עם עמודים וכותרות מפוארים שבחלקו האחורי נמצאות שתי כיפות; הכניסה לבית השער אפשרית רק מתחום הר הבית. בתחום בית השער נמצא בית תפילה. הסולטן אל-מעט'ם עיסא הסב את המבנה למקום הוראה (מדרסה). בזמן בית שני היה כאן, כנראה, שער שושן, שנבנה בידי עולי בבל, ונקרא כך משום תבליט העיר שושן שהיה עליו.

 

לפי המסורת היהודית עתיד המשיח להיכנס לירושלים דרך השער הזה. לפי המסורת הנוצרית נכנס ישוע לירושלים דרך השער הזה. הרקליוס, קיסר ביזנטיה (ביזנטיון), נכנס דרך שער זה בראש תהלוכה חגיגית (631) לאחר נצחונו על הפרסים, ובידו הצלב האמיתי, בו החזיקו הפרסים מאז פלישתם לירושלים (614). מאז נחוג ביום זה חג הצלב. בתקופה הצלבנית היו פותחים את השער הזה פעמים בשנה, ביום הראשון שלפני חג הפסחא ובחג הצלב. לפי המסורת האסלאמית, שער זה עתיד להיות המחיצה, שתפריד באחרית הימים בין המאמינים האמיתיים לקטני האמונה והמהססים.

 

שער הרחמים (צילום: משה מילנר, לע"מ)

 


שער האריות

שער האריות נמצא ברובע המוסלמי, בחומה המזרחית. השער הפתוח היחיד בחומה זו. בצדו הפנימי כתובת ובה חקוקים שמו של הסולטן סולימן ה-1 "המפואר" ושנת בנייתו של השער  (1538 - 1539). השער בעל מוטיבים ממלוכים ועות'מאנים. השער היה בעל כניסה זויתית, כשאר השערים, אולם בתקופה המודרנית נפתחה בו כניסה ישרה, על מנת לאפשר כניסת מכוניות לתחומי העיר העתיקה. במלחמת ששת הימים נכנסו דרכו לוחמי חטיבת הצנחנים.

 

נקרא שער האריות על שם זוג האריות החקוקים משני צדדיו. למעשה אלו ברדלסים, סמלו של דהר אל-ביברס, הסולטן הממלוכי ה-4 במצרים. האגדה מספרת על חלומו של הסולטן, כי שני אריות יטרפוהו אם לא יבנה חומה להגנתה של העיר. שמות נוספים לשער הם שער יהושפט, משום שממנו יצאה דרך אל עמק יהושפט בנחל קדרון; שער הר הזיתים (פורטה אוליבטי), על שום היותו מול הר הזיתים; שער סטפן הקדוש, על שם קדוש נוצרי שהוצא דרך השער ונסקל בקרבתו; באב סת (סתנא) מרים (שער גבירתנו מרים), על שם מרים אמו של ישוע שנולדה בבית בסמוך לשער; באב אריחא (שער יריחו), על שום הדרך ליריחו שיוצאת ממנו; באב אל-אסבאט (שער השבטים), על שם שבטי ישראל. 

 

שער האריות (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

 


שער הפרחים

שער הפרחים נמצא ברובע המוסלמי, במזרחה של החומה הצפונית, מול מפגש הרחובות סולימן - צלח א-דין. השער מעוטר בקשת מחודדת. בצידו החיצוני אבן ובה כתובת יונית מהתקופה הביזנטית. השער היה חסום עד שנת 1875, ולאחר שנפתח בטל השימוש בכניסה הקדומה שהיתה ממזרח.

 

שער הפרחים הוא תרגום שמו הערבי של השער, באב א-זהרה (סהרה), כנראה על שמו של בית הקברות א-סהרה הסמוך לו מחוץ לחומות, ואולי על שם עיטורי הצמחים החקוקים על השער. נקרא גם שער הורדוס, על שם בנו של המלך הורדוס. נתן לו בשל זהוי מוטעה של כנסית דיר אל-עדס (אליה מגיע הרחוב היוצא מהשער), עם ביתו של הורדוס; באב ג'ב א-ראמיה (שער בור ירמיהו), אולי משום היותו קרוב אל חצר המטרה, בה הראו את הבור אליו הושלך הנביא ירמיהו.

 

שער הפרחים (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

 


שער שכם

שער שכם נמצא ברובע המוסלמי, במרכז החומה הצפונית. זהו המפואר והמעוטר בשערי העיר העתיקה. השער נבנה בעיקול כפול, כדי להקשות על תוקפים, שייאלצו לפנות שמאלה ואחר כך ימינה בעת הכניסה לעיר. הוא מעוטר בקשת מחודדת שמעליה חלון מקושט וצריח קטן. משני צדי החלון מצויים צריחים קטנים המסתיימים בחרוט. בחזית השער חרכי ירי ומשני צדדיו של השער בנויים מגדלים גדולים עם צריחים. בתוך השער חדרי משמר, שהפכו לחנויות. חומתו מקושטת בשוניות משולשות. דלתותיו עשויות עץ ומצופות מתכת. מעל לכניסה חקוקה כתובת, המזכירה את הסולטן סולימן ה-1 "המפואר" שבנה את החומות הנוכחיות באמצע המאה ה-16. מעל לשער תצפית אל העיר העתיקה וממנה.

 

בחפירות ארכיאולוגיות נחשפו מתחת לשער מערכת של קמרונות קדומים, שיירים מחומת העיר הרומאית, כתובת של הלגיון הרומאי וממצאים נוספים.

 

קרוי שער שכם, משום שממנו יצאה הדרך לשכם (נבלוס); באב אל-עמוד (שער העמוד), משום העמוד ועליו פסל קיסר רומא, שעמד בכיכר השער, וממנו נמדדו המרחקים אל ערי ארץ-ישראל (העמוד מסומן במפת מידבא); שער אברהם הקדוש ושער בנימין, שמות נוצריים; שער דמשק (פורטה ניאופוליטנה), משום שממנו יצאה הדרך לשכם וממנה אל דמשק; שער סטפן (סטפנוס) הקדוש, על שם קדוש נוצרי, שהוצא דרך השער ונסקל בקרבתו.

 

שער שכם (צילום: יעקב סער, לע"מ)

 


השער החדש

השער החדש נמצא ברובע הנוצרי, בחומה הצפונית, ליד הפינה המערבית. זהו הגבוה בין שערי העיר העתיקה. נפרץ בחומה (1887) לפי בקשת אנשי מנזר נוטר דם (הסמוך לו) וראשי המסדר הפרנציסקני, כדי להקל את גישתם של צליינים מהרובע הנוצרי אל המוסדות הנוצריים שמעבר לחומה. השער אינו מעוטר, והמעבר בו הוא חזיתי ולא זויתי כמו בשערים האחרים.

 

השער החדש (צילום: משה מילנר, לע"מ)

 

במלחמת השחרור היה מוקד קרבות. במאי 1948 נבלם לידו נסיון פריצה של גדוד הלגיון הערבי לעבר ירושלים העברית.

במבצע קדם (17.7.1948) השתלט כוח אצ"ל על אזור השער, בנסיון לפרוץ לתוך העיר העתיקה, אולם נכשל. עד למלחמת ששת הימים היה השער חסום, ובו עבר קו הסכם שביתת הנשק מדינת ישראל - ממלכת ירדן.

 

נקרא גם באב אל-ג'דיד (השער החדש), באב עבד אל-חמיד, באב א-סלטאן (על שם מקימו, הסולטן הטורקי עבדולחמיד ה-2).

 


מידע נוסף

 

ירושלים של מטה - אילו שברי חרס נשתמרו מהתקופה הכלכוליתית? מתי כבש דוד המלך את ירושלים? איזה בניין קדוש נהרס ברעש אדמה? אנציקלופדיה ynet ורשות העתיקות מציגות - שרידי ירושלים על ציר זמן

 

לציר הזמן - לחצו כאן.

 

 

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as17-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©