קוֹנְדּוֹם (בעברית: כּוֹבָעון), נרתיק אלסטי עשוי גומי המשמש כאמצעי יעיל למניעת הריון
ולמניעת הידבקות במחלות מין.
הלבשתו על איבר המין הגברי
בעת קיום יחסי מין
משמשת כחוצץ פיזי בין איבר המין הגברי לנרתיק הנשי
ומונעת חדירת תאי זרע לנרתיק.
הקונדום נחשב לאחד מאמצעי המניעה הנפוצים בעולם. השימוש בו מצמצם במידה רבה מאוד את האפשרות להידבקות במחלות מין דוגמת:
איידס,
זיבה, עגבת, ושלבקת (הרפס). סוגים שונים של קונדומים מכילים חומרים קוטלי זרע על מנת להגביר את יעילותו במניעת הריון. רובם של ההריונות הלא-מתוכננים הנוצרים למרות לבישת קונדום, נובעים משימוש לא נכון או מקריעתו. בשימוש נכון ובצירוף קוטלי זרע מביא הקונדום לכ-97 אחוזי הצלחה במניעת הריון.
הקונדום הראשון, בצורת שרוול בד, יוצר ככל הנראה במאה ה-13 לפנה"ס על ידי שבטים מצריים קדומים, כאמצעי הגנה מפני מחלות מין. במהלך השנים לאחר מכן פותחו קונדומים עשויים מנייר משומן, מעי של בעלי חיים או שלפוחיות דגים, ואף נעשה בהם שימוש רב פעמי לאחר שטיפה. בתחילת המאה ה-16 בעקבות התפשטות מגפת העגבת
באירופה, הטיף החוקר והרופא האיטלקי גבריאל פָלופיוּ (Gabrielle Fallopius) לשימוש בקונדום עשוי יריעות פשתן על מנת למנוע את ההידבקות במחלה. החל משנת 1840 יוצרו רוב הקונדומים מגומי
מעובד. ב-1930 פותח הקונדום בצורתו המודרנית, כשהוא עשוי משרף גומי
(לָטֶקְס).
עם פיתוחם של אמצעי מניעה יעילים נוספים (דוגמת הגלולה למניעת הריון)
בשנות ה-60 של המאה ה-20 ואילך, פחת באופן ניכר השימוש בקונדום. הופעתה של מחלת האיידס בשנות ה-80 החזירה לו את מעמדו כאמצעי מניעה פופולרי. בזכות יעילותו של הקונדום במניעת מחלות (ובמיוחד איידס כאמור) מנהלים ארגונים ממשלתיים וציבוריים רבים מסעות הסברה ועידוד לשימוש בו.
| הידעת? |
|
| |
|
הקונדום הראשון יוצר ככל הנראה במאה ה-13 לפני הספירה על ידי שבטים מצריים קדומים. היה זה שרוול בד אשר שימש כאמצעי הגנה מפני מחלות מין |
|
|
|
|
הרתיעה העיקרית משימוש בקונדום נובעת מהחשש לפגיעה ברמת ההנאה מקיום יחסי מין. על מנת להתגבר על מכשול זה נעשים מאמצים לפיתוח קונדומים דקים ובלתי מורגשים ככל האפשר.
כמו כן מיוצרים קונדומים המכילים חומרי סיכה המשפרים את תחושת המגע ומגינים מפני קריעת הלטקס. עובי הקונדום נע בדרך כלל בין 0.3 מ"מ ל-0.8 מ"מ.
בשנת 2000 פותח קונדום עשוי פוליאוריתן - חומר פולימרי
בעל תכונות חוזק גדולות משל הלטקס, המאפשרות יצור קונדום דק יותר. במקביל עדיין משווקים קונדומים עשויים קוֹלָגֶן המופק
ממעי כבשים. קונדומים אלו יעילים כאמצעי למניעת הריון, אך אינם מונעים הידבקות במחלות מין. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 פותח גם קונדום עבור נשים - מעטפת טבעתית עשוייה פוליאוריתן או לטקס המוחדרת אל הנרתיק.
|
| בדיקות קונדומים במכון התקנים (צילום: שי רוזנצוויג עריכה: מישל דור) |
הקונדום נועד לשימוש חד פעמי בלבד. יש להלבישו על איבר המין לפני החדירה הראשונה ולהותיר בקצה הקונדום חלל ריק, ללא אוויר, שיקלוט את זירמת הזרע בעת השפיכה. הידוק קצה הקונדום לפין עלול להוביל לקריעתו בזמן השפיכה. יש להסיג את הפין לפני שהזיקפה חולפת, תוך אחיזת הטבעת שבקצה הקונדום, בצמוד לבסיס הפין.
אחסון הקונדום שלא בתנאים נאותים: חשיפה ממושכת לקרני השמש או חום, עלול לפגוע באיכותו. קונדום יבש, דביק או מחוספס וסדוק מאבד אף הוא מיעילותו. היעילות נפגעת גם בשל שימוש בחומרי סיכה על בסיס שמן מינרלי, כמו וזלין או פרפין, המחלישים את הגומי. ניתן להשתמש בחומרי סיכה על בסיס מים.
מקור המילה "קונדום" אינו ידוע בבירור. הוא יוחס בעבר, כנראה בטעות, לד"ר קונדום, הרופא שדאג לספק למלך האנגלי צ'רלס ה-2
אמצעי מניעה כדי למנוע הולדת צאצאים בלתי חוקיים נוספים. על פי טענה אחרת מקור השם הוא בביטוי האיטלקי "אָזֻרה קַן דַנֻה", כלומר "לשמש עם האשה". על פי טענה נוספת המקור טמון במילה מן השפה הלטינית - Condus שפרושה, כלי קיבול.
הדפס
