אברהם הרשקו

הרשקו נולד בעיירה קרגץ' שבהונגריה, ועלה ארצה ב-1950. ב-1965 קיבל תואר דוקטור לרפואה מביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מכיוון שלמד במסגרת העתודה האקדמית, החל אז את שירותו הצבאי בצה"ל, כרופא. ב-1967 החל לכהן כמרצה במחלקה לביוכימיה של האוניברסיטה העברית, ובמקביל למד לתואר דוקטור לפילוסופיה, שאותו קיבל ב-1969. עשה את לימודי הבתר-דוקטורט שלו במרכז הרפואי של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, ועם שובו ארצה ב-1972 נעשה מרצה בכיר ביחידה לביוכימיה של הפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה.

ב-1976 הצטרף אליו כתלמיד מחקר אהרון צ'חנובר, ובתוך שנים אחדות עלה בידי השניים לבודד חלבון רב-חשיבות בשם אוביקוויטין ולהבהיר את תפקידו המרכזי בתהליכים חשובים בתא החי, כמפתח לפירוק חלבונים שאינם נחוצים עוד לתא, או שיצירתם היתה פגומה, או שיש צורך בסילוקם כדי לאפשר את ביצועם של תהליכים ביוכימיים מסוימים. חלק ניכר מעבודתם עשו השניים במעבדתו של אירווין רוז בפילדלפיה, ועליה קיבלו שלושתם את פרס נובל לכימיה ב-2004. לתגליתם היתה תרומה רבת ערך לחקר הסרטן ולפענוח מנגנון הפעולה של מחלות ניווניות.

ב-1980 נעשה הרשקו פרופסור ביחידה לביוכימיה שבמכון רפפורט לרפואה בטכניון, וב-1998 נעשה פרופסור מחקר ביחידה, תפקיד שבו הוא מחזיק עד היום. משנת 2000 חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פרסם עשרות מאמרי מחקר בביוכימיה.