פוסט-סטרוקטורליזם, מונח המאגד מגמות ואסכולות שונות בחקר הלשון והתרבות שהתפתחו והתנתקו מן הסטרוקטורליזם; מתאפיין בשלילת עקרונות פוזיטיביסטיים מסורתיים כמו אמונה בתקפותן של תיאוריות מכלילות ובשיטות מחקר רדוקציוניסטיות. הפוסט-סטרוקטורליזם נקשר ולעיתים מזוהה עם פוסטמודרניזם ודקונסטרוקציה.
ההוגים ז'ק לאקן, מישל פוקו, רולאן בארת, ז'ק דרידה, ז'וליה קריסטבה, פליקס גוואטארי וז'יל דלז נחשבים דמויות מפתח בהתפתחות הגישות הפוסט-סטרוקטורליסטיות בחקר האישיות, השיח וההבנייה התרבותית של תודעה היסטורית, אסתטית...
