כנסת הגדולה, המוסד הסמכותי והעליון של ראשי ישראל וחכמיה בראשית ימי בית שני, החל מתקופת מלכי פרס (ימי עזרא ונחמיה) עד לימי אלכסנדר הגדול.
חברי כנסת הגדולה עסקו בנושאי דת, מדינה ובתקנות שונות, שנגעו לפרט ולעם כולו, ונזכרים כמקבלי התורה ואלו שהעבירו אותה לשמעון הצדיק (מאחרוני אנשי "כנסת הגדולה" וראש הסנהדרין), לאנטיגנוס איש סוכו (מחכמי המשנה) ולזוגות (כינוי לזוגות חכמים שעמדו בראש הגוף השיפוטי-ההלכתי העליון בימי בית שני).
אנשי כנסת הגדולה עסקו בעיצוב נוסחי התפילות והברכות (ברכות לג א), העלו על הכתב את ספרי יחזקאל ושנים עשר, דניאל ומגילת אסתר (בבא בתרא טו א), והתקינו מדרשים, הלכות ואגדות. לפי הסברם של האמוראים נקראו כך מפני "שהחזירו את הגדולה...
