אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


תאי גזע עובריים
תאי גזע עובריים צילום: Gettyimages Imagebank
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 דו"ח הוועדה המייעצת לביואתיקה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים


ערכים קשורים
 אורגניזם
 חלוקת התא
 תא
 דם
 עצם
 שריר
 תא עצב
 דנ"א
 זיגוטה
 התפתחות ביולוגית
 אמבריולוגיה
 מוח עצמות
 הזדקנות
 אלצהיימר
 מחלת פרקינסון
 סרטן (1)
 הנדסה גנטית
 ג'ורג' ווקר בוש
 ויליאם ג'פרסון קלינטון
 ברק חוסיין אובמה


תחומים קשורים
 אבולוציה וגנטיקה
 ביולוגיה
 רפואה ואנטומיה


 
 
 

תא גזע


Stem cell

מידע נוסף

תא גזע, תא בגופו של אורגניזם רב-תאי המסוגל, בשרשרת רצופה של חלוקות תא, להתמיין - ליצור כל אחד מהסוגים הרבים והשונים של תאים ייעודיים בגופו של כל אורגניזם: תאי דם, תאי עצם, תאי שריר, תאי עצב ועוד ועוד.

 

כל אחד מהסוגים הייעודיים של תאים יוצר בחלוקתו תאים חדשים הזהים בתפקודיהם לתא המקורי. תאי הגזע שונים משאר התאים בכך שהם עשויים ליצור (לפי תכתיב הקוד הגנטי) כל סוג תא כנדרש, ובכלל זה גם תאי גזע אחרים. לפיכך, יש הרואים את הזיגוטה עצמה - התא המופרה שממנו מתחילה התפתחות האורגניזם - כתא גזע. אחרים רואים רק את מוצרי החלוקה של הזיגוטה כתאי גזע: הבלסטוציסט, לדוגמה, הוא צרור של תאי גזע. בהדרגה, בתהליך ההתפתחות העוברית, יוצרים תאי הגזע את התאים הייעודיים של הרקמות השונות.

 

תא הגזע מסוגל, באופן שעדיין אינו מובן היטב, להתחלק בשתי דרכים שונות: באחת הדרכים, הוא יוצר תאי גזע חדשים. בדרך האחרת, הוא יוצר תאי-אב (progenitor cells), המסוגלים להתמיין, אבל אינם מסוגלים לחדש את עצמם. תאי-האב, בחלוקות חוזרות ונשנות, מתמיינים לאחד מסוגי התאים בגוף (אצל האדם, מספרם עולה על 200). בדרך זו מאבד כל תא גזע במרוצת הזמן את יכולתו הרבגונית להתמיין; יוצאים מכלל זה תאי הגזע שבמוח העצמות, השומרים על כושר ההתמיינות גם בהתבגרם. בכל אחד מאיברי הגוף מצוי מאגר של תאי גזע לא-בשלים, הנכנסים לפעולה כאשר נגרם נזק לרקמות הגוף ומתקנים אותו. עם זאת, רבגוניותם של תאים אלה נמוכה מאוד, והם מסוגלים להתמיין בדרך כלל רק למספר מועט של סוגים, הרלוונטיים לרקמות שבהן הם מצויים. זאת ועוד, גם תאי הגזע האלה מאבדים את כושרם במהלך הזדקנותו של האורגניזם: יכולתו של גוף זקן לתקן נזקים שנגרמו לו נופלת מיכולתו של גוף צעיר.

 

צילום מיקרוסקופי של תאי גזע (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

לאור כל זאת, צריכה חשיבותם של תאי הגזע, למחקר ולטיפול הרפואי, להיות ברורה מאליה: אם יצליח המחקר למצוא דרך להרבות את תאי הגזע של אדם ולהשתילם במקומות שנפגעו מחמת מחלה או פציעה, אולי יוכל הגוף לחדש את רקמותיו ולתקן כל נזק שנגרם לו. מספר מחקרים הצביעו על אפשרויות מרחיקות לכת כמו איחוי חוט שדרה שנותק וגרם לשיתוק, ריפוי סוגים מסוימים של עיוורון,  ריפוי סוגים רבים של סרטן, שיקום רקמת הלב אחרי התקף, ועוד ועוד. למעשה, התקוות שתולים האופטימיסטים בטיפול באמצעות תאי גזע מוגבלות רק על פי כוח דמיונו של כל אדם. אך יש לציין מיד כי מדובר בתקוות בלבד, ולא בהליכים רפואיים שעמדו במבחני המחקר המדעי.

 

ב-1981 הצליחו חוקרים לראשונה לבודד תאי גזע של עכברים ולגדלם בתרבית במעבדה. ב-1998 נוצרה לראשונה תרבית של תאי גזע אנושיים, המציינת את ראשיתו של מחקר בעל פוטנציאל בל-ישוער לשיפור בריאותו של האדם. אך מכיוון שהמקור החשוב ביותר של תאי גזע הוא רקמות עובריות, הנושא שנוי במחלוקת חריפה מאוד, בכל הנוגע לחקר תאי גזע אנושיים ויישומיהם. תומכי חקר תאי הגזע מצביעים על ההבטחה הגלומה בו לרפא מחלות חשוכות-מרפא רבות, כמו למשל מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון, שלא לדבר על סוגים אחדים לפחות של סרטן, בשיטות של הנדסה גנטית. המתנגדים מצביעים על הצורך בהפלות מלאכותיות כמקור ל"חומר הגלם" של המחקר. הואיל וההפלות עצמן פסולות בעיניהם, חקר תאי הגזע פסול אף הוא.

 

מקור אחר, אולי אף חשוב יותר, הוא העוברים ה"מיותרים" שנותרו אחרי טיפול של הפריה חוץ-רחמית ("הפריית מבחנה"). לרוב נוהגים בטיפול זה להוציא מגוף האם מספר ביצים, ולא אחת בלבד, להפרותן ולהניח להן לעבור את שלבי החלוקה הראשונים "במבחנה", לפני השתלת אחת מהן ברחם האם. העוברים שלא הושתלו יכולים לשמש כמקור לתאי גזע, משום שקל יחסית לשבט אותם - לשכפל אותם שוב ושוב ולקבל כמות גדולה מאוד של תאי גזע. אלא שבעיני רבים נחשבים עוברים אלה כבעלי "פוטנציאל לחיים", וניצולם הוא איפוא חטא מוסרי.

 

עמדה זו נחלה ניצחון גדול בארה"ב ב-2001, כאשר הכריז הנשיא ג'ורג' ו' בוש כי הממשלה הפדרלית לא תממן עוד מחקרים בתאי גזע אנושיים מכל מקור שהוא, אלא אם כן הם משתמשים בתרביות ("שושלות") שכבר היו קיימות ב-9 באוגוסט 2001. לפני כן המליצה ועדה שהקים הנשיא קלינטון ב-1998 על מימון חקר תאי גזע שייקצרו מעוברים שהופלו בהפלה טבעית, או מעוברים "מיותרים" שנותרו אחרי הפריה חוץ-רחמית. הכרזת בוש היתה איפוא מהלומה קשה לחקר תאי הגזע, שכן רוב המחקר הרפואי המתקדם בארה"ב ממומן מכספי ציבור. אך במדינות אחרות, ובראשן בריטניה, סין, סינגפור ודרום קוריאה, חקר תאי הגזע מתנהל במרץ - תחת פיקוח ממשלתי הדוק פחות או יותר, אך במימון ממשלתי נרחב. גם בישראל מתנהלים מחקרים רבי חשיבות בתחום תאי הגזע. אחד מצעדיו הראשונים של נשיא ארה"ב ברק אובמה, עם כניסתו לבית הלבן בינואר 2009, היה ביטול האיסור שהטיל קודמו בתפקיד על מימון ממשלתי למחקרים בתחום זה.

 


מידע נוסף

 

התא: יחידת החיים הבסיסית - פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לפרויקט המלא - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©