ג'ון טיילר

טיילר נולד באחוזה במדינת וירג'יניה, בנם השני של ג'ון ומרי ארמיסטד טיילר. אביו היה חבר בבית הנבחרים של וירג'יניה בזמן מלחמת העצמאות האמריקנית ומאוחר יותר כיהן כשופט ומושל וירג'יניה. את השכלתו רכש טיילר הצעיר בבית ספר מקומי ובגיל 12 נשלח לפנימיה פרטית. לאחר מכן החל ללמוד משפטים בקולג' ויליאם ומרי היוקרתי.

עם תום לימודיו (1807) התמחה במקצוע, תחילה אצל אביו ומאוחר יותר אצל דודו. בשנת 1809 הוסמך כעורך דין והחל לעבוד במשרד עורכי דין בריצ'מונד, עיר הבירה של בוירג'יניה. בתמיכת מעבידו, שהיה פולטיקאי מקומי, החל טיילר בפעילות פוליטית וב-1811 נבחר לבית הנבחרים של וירג'יניה. בזמן מלחמת ארה"ב-בריטניה (החלה ב-1812) התגייס למיליציה של וירג'יניה, אך לא השתתף בקרבות וכעבור מספר חודשים שב למשרתו כמחוקק.

בשנת 1813 נישא טיילר ללטישיה כריסטיאן (Letitia Christian), בתו של סוחר עשיר, ולזוג נולדו שמונה ילדים. ב-1816 נבחר לבית הנבחרים של ארה"ב. עמדותיו הפוליטיות של טיילר הלמו את מעמדו וקורות חייו - כבן למשפחה אמידה מן הדרום האמין בזכותה של השכבה האריסטוקרטית להחזיק בשלטון ותמך בהשארת הסמכויות השלטוניות בידי מדינות ארה"ב (לעומת התומכים בהעברת מוקדי הכוח לממשל הפדרלי). ב-1821 לאחר שנכשל במניעת מהלכים שנגדו את השקפותיו, התפטר מבית הנבחרים ושב לוירג'יניה.

בשנת 1823 שב טיילר לכהן בבית הנבחרים של וירג'יניה. ב-1825 נבחר למשרת מושל וירג'יניה ושנה לאחר מכן נבחר לסנאט של ארה"ב. בכהונתו כסנטור, המשיך טיילר להתנגד למהלכים שהביאו לחיזוקו של הממשל הפדרלי בארה"ב, דוגמת הקמת צבא ארה"ב וייסוד בנק פדרלי. במהלך כהונתו נטש את סיעת הדמוקרטים שתמכה בנשיא אנדרו ג'קסון והצטרף למקימי המפלגה הוויגית (Whig Party). ב-1836 התפטר מתפקידו על רקע חילוקי-דעות עם בית הנבחרים של וירג'יניה (אותו ייצג בסנאט).

בבחירות לנשיאות ארה"ב שנערכו בשנת 1836 היה טיילר מועמד המפלגה הוויגית למשרת סגן הנשיא, ואולם בבחירות ניצח המועמד הדמוקרטי מרטין ון ביורן. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-1840 ניצח המועמד הוויגי ויליאם הנרי הריסון, וטיילר מונה לסגן הנשיא. זמן קצר לאחר טקס ההשבעה (1841) שב טיילר לוירג'יניה, וחודש לאחר מכן נפטר בפתאומיות הנשיא הריסון מדלקת ריאות.

לאחר מותו של הריסון שב טיילר במהירות לוושינגטון והחל לכהן כנשיא בפועל. באותה העת לא הציבה החוקה האמריקנית תשובה חד משמעית לשאלת מחליף הנשיא במקרה מוות: האם סגן הנשיא משמש כמחליף זמני עד לקיום בחירות חדשות, או שהוא מושבע כנשיא לכל דבר. טיילר החליט לדבוק בפרשנות השנייה (שהפכה מאז לנוהג המקובל) ובאפריל 1841 הושבע לנשיאות. מהלך זה זיכה אותו בביקורת ציבורית ופוליטית לא מעטה, ויריביו (ביניהם כמה מחברי ממשלו של הריסון) הקפידו לכנותו "סגן הנשיא לשעבר" או "סגן הנשיא המכהן כנשיא". בעיתוני התקופה זכה לכינוי הלעגני “His Accidency" (שילוב המילים: "תאונה" ו"הוד מעלתו").

עמדותיו של טיילר בנוגע ליחסים בין הממשל הפדרלי לבין המדינות הביאו כעבור זמן קצר לעימות בינו לבין הקונגרס. טיילר הטיל וטו על הצעת החוק להקמת הבנק של ארה"ב (Bank of the United States). הטלת וטו נוספת באותה סוגיה הביאה להרחקתו של טיילר מן המפלגה הוויגית ולהתפטרות כל חברי הקבינט (למעט שר החוץ).

חרף ההתנגדות הגורפת לעמדותיו, הצליח טיילר לשמר ממשל פעיל ומתפקד: הוא הורה על ארגון מחדש של הצי האמריקני, הקים את שירות מזג האוויר של ארה"ב (United States Weather Bureau), והביא לסיומה של המלחמה נגד השבטים האינדיאנים בפלורידה. כמו כן חתם טיילר על הסכם מדיני עם בריטניה, אשר סיים את סכסוך הגבולות בין מדינת מיין וקנדה. ב-1844 הוביל לחתימת הסכם עם סין שאפשר את תחילתם של יחסי סחר בין המדינות.

בשנת 1842 נפטרה רעייתו של טיילר. שנתיים לאחר מכן נישא בשנית, לג'וליה גרדינר (Julia Gardiner), בת למשפחה מיוחסת מניו יורק שהיתה צעירה ממנו ב-30 שנה. בכך היה לנשיא האמריקאי הראשון שהתחתן במהלך כהונתו. לזוג נולדו שבעה ילדים.

בשנת 1844 החל טיילר במסע בחירות כמועמדה לנשיאות של מפלגה חדשה אותה הקים. במהלך מערכת הבחירות פרש מן המרוץ לנוכח יתרונו הברור של המועמד הדמוקרטי ג'יימס ק. פולק (אשר ניצח בבחירות והיה לנשיא ה-11 של ארה"ב). באותה שנה חתם על הסכם עם נשיא רפובליקת טקסס (שהתנתקה ממקסיקו ב-1836) על סיפוחה של המדינה לארה"ב. אישור ההסכם נתקל בהתנגדות רבה בסנאט, בעיקר בקרב שוללי העבדות, אשר חששו מצירופה לארה"ב של מדינה נוספת בה מתקיימת עבדות - מהלך שעלול להביא להפרת האיזון בין מדינות הדרום למדינות הצפון. שלושה ימים לפני תום כהונתו הצליח טיילר להעביר את ההסכם בסנאט ברוב זעום.

נשיאי ארצות הברית

מספר	נשיא	שנות כהונה
1	ג'ורג' וושינגטון	1789 - 1797
2	ג'ון אדמס	1797 - 1801
3	תומס ג'פרסון	1801 - 1809
4	ג'יימס מדיסון	1809 - 1816
5	ג'יימס מונרו	1816 - 1824
6	ג'ון קווינסי אדמס	1825 - 1829
7	אנדרו ג'קסון	1829 - 1837
8	מרטין ון ביורן	1836 - 1840
9	ויליאם הנרי הריסון	1841 - 1841
10	ג'ון טיילר	1841 - 1845
11	ג'יימס נוקס פולק	1845 - 1849
12	זכרי טיילור	1849 - 1850
13	מילרד פילמור	1850 - 1853
14	פרנקלין פירס	1852 - 1856
15	ג'יימס ביוקנן	1857 - 1861
16	אברהם לינקולן	1861 - 1865
17	אנדרו ג'ונסון	1865 - 1869
18	יוליסס סימפסון גרנט	1877 - 1881
19	רת'פורד ברצ'רד הייז	1877 - 1881
20	ג'יימס אברם גרפילד	1881 - 1881
21	צ'סטר אלן ארתור	1881 - 1885
22	סטפן גרובר קליוולנד	1885 - 1889
23	בנג'מין הריסון	1889 - 1893
24	סטפן גרובר קליוולנד	1893 - 1897
25	ויליאם מק'קינלי	1897 - 1901
26	תיאודור רוזוולט	1901 - 1909
27	ויליאם הווארד טאפט	1909 - 1913
28	תומס וודרו וילסון	1913 - 1921
29	וורן גמליאל הרדינג	1921 - 1923
30	ג'ון קלווין קולידג'	1923 - 1928
31	הרברט קלרק הובר	1929 - 1933
32	פרנקלין דלנו רוזוולט	1933 - 1945
33	הרי ס' טרומן	1945 - 1953
34	דווייט דייוויד אייזנהאואר	1953 - 1961
35	ג'ון פיצג'רלד קנדי	1961 - 1963
36	לינדון ביינס ג'ונסון	1963 - 1969
37	ריצ'רד מילהאוס ניקסון	1969 - 1974
38	ג'רלד רודולף פורד	1974 - 1976
39	ג'יימס ארל הבן קרטר	1977 - 1981
40	רונלד וילסון רייגן	1981 - 1988
41	ג'ורג' הרברט ווקר בוש	1989 - 1993
42	ויליאם ג'פרסון "ביל" קלינטון	1993 - 2001
43	ג'ורג' ווקר בוש הבן	2001 - 2009
44	ברק חוסיין הבן אובמה	2009 -

 בתום כהונתו  שב טיילר לאחוזתו בוירג'יניה והמשיך להיות מעורב בחיים הפוליטיים. בשנת 1861, ערב מלחמת האזרחים האמריקנית פעל במרץ ליישוב הסכסוך בין מדינות הדרום למדינות הצפון, אולם משהפך הפילוג לעובדה השתתף בועידת מדינות הדרום הפורשות (הקונפדרציה) בווירג'יניה. בנובמבר 1861 נבחר לכהן בבית הנבחרים של הקונפדרציה אולם נפטר בטרם נכנס לתפקיד.