העלייה השנייה, גל הגירה יהודית לארץ ישראל במהלך השנים 1904 - 1914, במסגרתו עלו 40,000 איש. בהיסטוריה של המפעל הציוני נזכרה עלייה זו כסמל לרוח החלוציות הציונית, ואופיה השפיע במידה ניכרת על היישוב בשנים לאחר מכן.
העלייה השנייה החלה בעקבות שורה של פוגרומים ברוסיה הצארית (דוגמת הפרעות בקישינייב, 1903) בתחילת המאה ה-20. הסכנה לחייהם הובילה רבים מיהודי רוסיה להגר מתחומה לארצות שונות. חלק קטן מאותם מהגרים יהודים הגיעו לא"י, שהיתה נתונה באותה עת תחת שלטונה של האימפריה העות'מאנית.
העלייה השנייה אופיינה כבעלת צביון ציוני-סוציאליסטי, אולם למעשה היה הרכבה האנושי מגוון למדי. בין העולים נכללו אנשי מעמד בינוני שנקלטו בערים (ב-1909 ייסדו את תל אביב) ובמושבות, עולים מתימן...
