אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


הצהרת זכויות האדם והאזרח, 1789
הצהרת זכויות האדם והאזרח, 1789 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 נוסח ההצהרה


ערכים קשורים
 המהפכה הצרפתית
 זכויות האדם
 לואי ה-16
 אספת המעמדות הכללית
 זכויות אזרח
 בורגנות
 הפרדת רשויות
 שרל-לואי דה מונטסקייה
 ג'ון לוק
 וולטר
 ז'ן-ז'ק רוסו


תחומים קשורים
 אידיאולוגיות, מושגים וארגונים פוליטיים
 העת החדשה


 
 
 

הצהרת זכויות האדם והאזרח


Declaration Des Droits De L'homme Et Du Citoyen

נוסח חלקי של ההצהרה

הצהרת זכויות האדם והאזרח, מסמך שפרסמו חברי האספה הלאומית בצרפת בזמן המהפיכה הצרפתית, בו נוסחו העקרונות הבסיסיים של זכויות האדם. ההצהרה נחשבת לאחד המסמכים המכוננים של רעיון זכויות האדם כפי שהוא מוכר בחברה המערבית הדמוקרטית. פורסמה ב-26 באוגוסט 1789.

 

ב-14 ביולי 1789 החלה המהפיכה הצרפתית בפריצת ההמונים למבצר הבסטיליה, מבצר וכלא שסימל בעיני הציבור את שרירות לבו של מלך צרפת לואי ה-16. בשבועות שלאחר מכן עסקו חברי האספה הלאומית (גלגול של אספת המעמדות ומעין מוסד מחוקק שהורכב מנציגי המעמדות השונים) בניסוח הצהרה על זכויות האדם וזכויות האזרח, אשר נועדה להתוות את עקרונות המהפיכה. מאוחר יותר שימשה ההצהרה כמבוא לחוקת צרפת (נכתבה ב-1791).

 

הצהרת זכויות האדם והאזרח כללה 17 סעיפים: הסעיף הראשון קבע את העיקרון הבסיסי על פיו הושתתה ההצהרה - כל בני האדם נולדו חופשיים ושווי זכויות. בהמשך פירטה ההצהרה את הזכויות עצמן: הזכות לחירות, הזכות לקניין פרטי, הזכות לחיים והזכות להתקומם נגד דיכוי. 

 

מלבד קביעת זכויות האדם עסקה ההצהרה בניסוח זכויות האזרח, וקבעה כי: כל האזרחים שווים בפני החוק והינם בעלי הזכות להשתתף באופן ישיר או עקיף בחקיקת חוקי המדינה, אין לאסור אזרח ללא הליך שיפוטי ולכל אזרח קיימת הזכות לחופש פולחן דתי והזכות לחופש הביטוי (במגבלות החוק והסדר הציבורי).

 

אופיה של ההצהרה הושפע במידה ניכרת מנציגי מעמד הביניים הבורגני שהשתתפו בניסוחה והקפידו על קידוש הזכות לקניין פרטי, וכן על פתיחת משרות בשירות הציבורי לבני מעמד הביניים. כמו כן הושפעו מנסחי ההצהרה מחוקות שאימצו מספר מדינות בארה"ב שזה עתה הוקמה (דוגמת וירג'יניה, וניו המפשייר), וכן מעיקרון הפרדת הרשויות שהגה מונטסקייה, ומרעיונותיהם של פילוסופים פוליטיים, בעיקר ג'ון לוק, וולטר, וז'ן-זק רוסו.

 


נוסח חלקי של ההצהרה

נציגי העם הצרפתי שנתכנסו לאסיפה הלאומית רואים את אי ידיעת זכויות האדם, את הישכחן או את הזלזול בהן, כסיבות היחידות של פגעי הציבור ושל שחיתות הממשלות. לכן החליטו להסביר בהחלטה חגיגית זו את זכויות האדם הטבעיות, הנצחיות והקדושות. כדי שהצהרה זו, אשר תהיה תמיד לנגד עיני כל בני האדם, תזכיר להם תמיד את זכויותיהם ואת חובותיהם, כדי שאפשר יהיה להתאים מדי פעם את פעולתיהן של הרשות המחוקקת ושל הרשות המוציאה לפועל אל מטרתם הסופית של כל המוסדות המדיניים, וכך תכובדנה יותר; וכדי שדרישותיהם של האזרחים, אשר תהינה מיוסדות מעכשיו על עקרונות ברורים, שאינם ניתנים לערעור, תהינה מכוונות תמיד לשמירת החוקה ולטובת הכלל:

 

אי-לזאת מכירה ומכריזה האסיפה הלאומית, בנוכחותה ובחסותה של הישות העליונה, את הזכויות דלקמן של האדם והאזרח:

 

א. כל בני האדם נולדים ונשארים בני חורין ושווי זכויות; ההבדלים החברתיים אינם יכולים להיות מיוסדים אלא על טובת הכלל בלבד.

 

ב. מטרתה של כל התאגדות פוליטית היא השמירה על זכויותיו הטבעיות והבלתי מתבטלות באדם; זכויות אלה הן: החופש, הקנין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי.

 

ג. מקורה של כל סוברניות הוא לפי מהותו באומה; שום גוף חברתי ושום יחיד אינו יכול להשתמש בסמכות שלטון, שאינה נובעת במפורש מהאומה. 

 

ד. חופש - פירושו יכולת כל אדם לעשות כל דבר שאינו מזיק לזולת. לכן אין כל סייגים לשימוש האדם בזכויותיו הטבעיות, מלבד הסייגים הנחוצים כדי להבטיח גם לבני החברה האחרים את ההנאה מאותן הזכויות עצמן; סייגים אלו יכולים להיקבע רק בתוקף החוק בלבד. 

 

ה. אין החוק רשאי לאסור אלא מעשים העלולים לפגוע בחברה. אין למנוע שום פעולה שהחוק לא אסר אותה, ואין להכריח אדם לעשות דבר שהחוק לא פקד לעשותו.

 

ו. החוק הוא ביטוי של רצון הכלל, כל האזרחים רשאים להשתתף ביצירתו, בעצמם או על ידי נציגיהם; החוק צריך להיות לכול, הן מבחינת החסות שהוא מעניק והן מבחינת העונש הוא מטיל. כל האזרחים שווים בפני החוק והם זכאים במידה שווה להתקבל לכל משרות כבוד, משרות ושירותים ציבוריים, בהתאם ליכולתם ובלי כל הבדל מלבד ההבדלים המותנים על ידי סגולותיהם וכשרונותיהם.

 

ז. אדם לא יואשם, ייאסר או ייכלא חוץ מאשר במקרים המפורטים בחוק. כל אדם המשדל, מעביר, מבצע או גורם לביצוע פקודה שרירותית - ייענש.

 

י. אין להטריד שום אדם בגלל דעותיו, ואפילו בגלל השקפותיו הדתיות - בתנאי שאין בגילוין משום הפרת הסדר הציבורי הנקבע על ידי החוק.

 

יא. ההבעה החופשית של המחשבות והדעות היא אחת הזכויות היקרות ביותר של האדם. כל אזרח רשאי, על כן, לדבר, לכתוב להדפיס באופן חופשי, אלא שהוא אחראי לכל שימוש לרעה בחופש זה במקרים שנקבעו על ידי החוק.

 

יב. הבטחת זכויותיו של האדם והאזרח מצריכה כוח ציבורי. כוח זה נוסד, איפוא, לתועלת הכלל ולא לתועלתם הפרטית של אלה שהוא נמסר לידיהם.

 

יג. לשם החזקת הכוח הציבורי ולהוצאות השלטונות יש צורך במס כללי. מס זה יש להטיל במידה שווה על כל האזרחים על פי יכולתם.

 

טז. כל חברה, שבה לא נקבעו הערובות לזכויות ולא נקבעה הפרדת סמכויות השלטון - היא חברה נטולת חוקה.

 

יז. מכיוון שהקנין הוא זכות קדושה שאין לפגוע בה - אין לשלול אותו משום אדם, אלא אם כן יתברר בחוק, כי הדבר דרוש לצרכי הציבור, ובתנאי שינתן פיצוי הוגן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetart
כלכליסט
בלייזר
רכילות
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית.evrit
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as25-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©