נציגי העם הצרפתי שנתכנסו לאסיפה הלאומית רואים את אי ידיעת זכויות האדם, את הישכחן או את הזלזול בהן, כסיבות היחידות של פגעי הציבור ושל שחיתות הממשלות. לכן החליטו להסביר בהחלטה חגיגית זו את זכויות האדם הטבעיות, הנצחיות והקדושות. כדי שהצהרה זו, אשר תהיה תמיד לנגד עיני כל בני האדם, תזכיר להם תמיד את זכויותיהם ואת חובותיהם, כדי שאפשר יהיה להתאים מדי פעם את פעולתיהן של הרשות המחוקקת ושל הרשות המוציאה לפועל אל מטרתם הסופית של כל המוסדות המדיניים, וכך תכובדנה יותר; וכדי שדרישותיהם של האזרחים, אשר תהינה מיוסדות מעכשיו על עקרונות ברורים, שאינם ניתנים לערעור, תהינה מכוונות תמיד לשמירת החוקה ולטובת הכלל:
אי-לזאת מכירה ומכריזה האסיפה הלאומית, בנוכחותה ובחסותה של הישות העליונה, את הזכויות דלקמן של האדם והאזרח:
א. כל בני האדם נולדים ונשארים בני חורין ושווי זכויות; ההבדלים החברתיים אינם יכולים להיות מיוסדים אלא על טובת הכלל בלבד.
ב. מטרתה של כל התאגדות פוליטית היא השמירה על זכויותיו הטבעיות והבלתי מתבטלות באדם; זכויות אלה הן: החופש, הקנין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי.
ג. מקורה של כל סוברניות הוא לפי מהותו באומה; שום גוף חברתי ושום יחיד אינו יכול להשתמש בסמכות שלטון, שאינה נובעת במפורש מהאומה.
ד. חופש - פירושו יכולת כל אדם לעשות כל דבר שאינו מזיק לזולת. לכן אין כל סייגים לשימוש האדם בזכויותיו הטבעיות, מלבד הסייגים הנחוצים כדי להבטיח גם לבני החברה האחרים את ההנאה מאותן הזכויות עצמן; סייגים אלו יכולים להיקבע רק בתוקף החוק בלבד.
ה. אין החוק רשאי לאסור אלא מעשים העלולים לפגוע בחברה. אין למנוע שום פעולה שהחוק לא אסר אותה, ואין להכריח אדם לעשות דבר שהחוק לא פקד לעשותו.
ו. החוק הוא ביטוי של רצון הכלל, כל האזרחים רשאים להשתתף ביצירתו, בעצמם או על ידי נציגיהם; החוק צריך להיות לכול, הן מבחינת החסות שהוא מעניק והן מבחינת העונש הוא מטיל. כל האזרחים שווים בפני החוק והם זכאים במידה שווה להתקבל לכל משרות כבוד, משרות ושירותים ציבוריים, בהתאם ליכולתם ובלי כל הבדל מלבד ההבדלים המותנים על ידי סגולותיהם וכשרונותיהם.
ז. אדם לא יואשם, ייאסר או ייכלא חוץ מאשר במקרים המפורטים בחוק. כל אדם המשדל, מעביר, מבצע או גורם לביצוע פקודה שרירותית - ייענש.
י. אין להטריד שום אדם בגלל דעותיו, ואפילו בגלל השקפותיו הדתיות - בתנאי שאין בגילוין משום הפרת הסדר הציבורי הנקבע על ידי החוק.
יא. ההבעה החופשית של המחשבות והדעות היא אחת הזכויות היקרות ביותר של האדם. כל אזרח רשאי, על כן, לדבר, לכתוב להדפיס באופן חופשי, אלא שהוא אחראי לכל שימוש לרעה בחופש זה במקרים שנקבעו על ידי החוק.
יב. הבטחת זכויותיו של האדם והאזרח מצריכה כוח ציבורי. כוח זה נוסד, איפוא, לתועלת הכלל ולא לתועלתם הפרטית של אלה שהוא נמסר לידיהם.
יג. לשם החזקת הכוח הציבורי ולהוצאות השלטונות יש צורך במס כללי. מס זה יש להטיל במידה שווה על כל האזרחים על פי יכולתם.
טז. כל חברה, שבה לא נקבעו הערובות לזכויות ולא נקבעה הפרדת סמכויות השלטון - היא חברה נטולת חוקה.
יז. מכיוון שהקנין הוא זכות קדושה שאין לפגוע בה - אין לשלול אותו משום אדם, אלא אם כן יתברר בחוק, כי הדבר דרוש לצרכי הציבור, ובתנאי שינתן פיצוי הוגן.
הדפס
