אבות, לפי המקרא מוצאם של בני ישראל משלושה אבות: אברהם, יצחק בנו ויעקב בן יצחק. מימיו של יעקב (הנקרא גם ישראל) החלה להתגבש חטיבה לאומית-דתית, ו-12 שבטי ישראל קרויים על שם בניו.
תקופת האבות נמשכה על-פי המקרא כ-300 שנה (בראשית כא, ה; כה, כו; מז, ט, כח) - עד לירידת יעקב ובניו מצרימה. בהעדרה של עדות חוץ מקראית ישירה לזמנם, תלוי שיבוצם הכרונולוגי בקביעת זמנו של שיעבוד מצרים, שקשה לדייק בו. העדויות הארכיאולוגיות העקיפות, ובייחוד התעודות הכתובות ממסופוטמיה, מאפשרות לעגן את תקופת האבות ברקע התרבותי-היסטורי של המחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס.
הקשר עם מסופוטמיה מאפיין את סיפורי האבות; משפחת תרח, אבי אברהם, נדדה לאורך הפרת - מאור שבדרום (בראשית יא, כח; טו, ז; נחמיה ט, ז) ועד חרן שבארם...
