עומר אבן אל-ח'טאב (586? - 644), הח'ליף השני (מ-634) של האסלאם. נחשב למניח היסוד לאימפריה המוסלמית, שבימי השיא שלה שלטה על חלקים גדולים במזרח התיכון והקרוב, בצפון אפריקה ובאי האיברי.
אבן אל-ח'טאב היה בן שבט קורייש (שבטו של הנביא מוחמד) מאזור העיר מכה. כארבע שנים לפני ההיג'רה (בריחת מוחמד מפני אויביו במכה והפיכתו למנהיג דתי-פוליטי באל-מדינה) התאסלם, ונמנה עם קרוביו הנאמנים ביותר של הנביא, שאף נשא לאישה את בתו חָפצַה. בהדרגה גברה השפעתו של אבן אל-ח'טאב בקרב עדת המאמינים החדשה. לאחר מותו של מוחמד תמך בהעברת השלטון לאבו בכר, הח'ליף הראשון של האסלאם, ולאחר מותו של האחרון בשנת 634 הוכתר לח'ליף תחתיו.
בשנות שלטונו של עומר אבן אל-ח'טאב התרחבה מאוד...