דוד אבידן

אבידן נולד בתל אביב. בין השנים 1952 - 1954 למד באוניברסיטה העברית. בתחילת שנות ה-50 היה חבר ב"ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי", ושיריו הראשונים התפרסמו ביומון המפלגה הקומוניסטית הישראלית - "קול העם". בשנות ה-50 וה-60 עבד כפובליציסט וכעורך ב"ידיעות אחרונות", ובמקביל שקד על דרכו האמנותית כמשורר.

בתחילת דרכו הושפע אבידן מהשירה הרוסית ומכתביו של אלתרמן, ולימים מהשירה האנגלו-סקסית (בעיקר מזו של ת"ס אליוט) ומיצירתו של המשורר הספרדי לורקה. שירתו הוסיפה גוונים רעננים ללשון השירה העברית, בעיקר ע"י מיזוג הרטוריקה של הלשון הטבעית ולשון השירה המסורתית. ביצירתו צורות מסורתיות, שקולות וחרוזות (כגון הסוניטה), ופואמות ליריות ארוכות שבהן הגיון אסוציאטיבי פתוח ושילוב של כל רובדי הלשון הכתובה והמדוברת.

את ספר שיריו הראשון - "ברזים ערופי שפתיים" - פירסם אבידן בכוחות עצמו ב-1954, בהוצאה שייסד לצורך עניין זה וקרא לה "ארד" (ראשי תיבות של - "אני רוצה דפוס"). הספר התקבל ברגשות מעורבים בקרב הקוראים והמבקרים. יש שזיהו והעריכו את הגוון המודרניסטי והחדשני שביצירתו, ואילו אחרים פירשו את סגנונו הפרובוקטיבי והמוזר כמעין התרסה חצופה, המבקשת להתנכר לקורא במקום להתקרב אליו. במשך הזמן, וככל שצבר הכרה אמנותית, "משכה אש" לא רק יצירתו, אלא גם אישיותו הססגונית של אבידן, שהקפיד לטפח את תדמיתו כגאון חריג שרק מתי מעט יכולים להבין את גדולתו.

אבידן נחשב ליוצר מגוון ועסק גם בתחומים אחרים, ביניהם ציור, קולנוע ותיאטרון. מבין סרטיו הקצרים האקספרימנטליים (שהופקו במסגרת החברה שהקים "המאה ה-30"): "הכל אפשרי" - סרט קצר בן 15 דקות שצולם בשנת 1969, "זוז" - סרט קצר של 15 דקות שצולם אף הוא באותה שנה, ו"מין" - 26 דקות שצולמו בשנת 1970. סרט זה צונזר עם צאתו בשל קטעי פורנוגרפיה שנכללו בו, ורק כעבור שנים הוצג בגרסתו המלאה. בתחום התיאטרון כתב מחזות שנכללו ב"דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט" (1965), ואת עבודותיו כצייר הציג בכמה תערוכות, ביניהן תקרינים במוזיאון ישראל בירושלים (1969).
 

הערכים ההגותיים והרגשיים ביצירתו של אבידן חריפים, ולא אחת בוטים וחריגים ("דו"ח על מסע אל.אס.די."), אך גם שופעי הומור אירוני, פאתוס וגעגועים אל העתידני והמטפיסי. הוא קידש ביצירתו את פולחן הנעורים והעתיד, ובאותה מידה בז לזיקנה ולעבר. שירתו היתה אקט של מחאה נגד ההזדקנות ושיר הלל לכוח, לדינאמיות, לחדשנות ולעתיד הטכנולוגי. למרבה האירוניה, קורותיו בעשור האחרון לחייו המחישו את המבוי הסתום שאליו הובילה אותו תפיסה זו. אבידן סיים את חייו בבדידות כמעט מוחלטת, במצב בריאותי ונפשי רעוע, מסרב לקבל בהשלמה את זקנתו.

מספריו: "ברזים ערופי שפתיים" (1954), "בעיות אישיות" (1957), "שירי לחץ" (1962), "משהו בשביל מישהו" (1964), "שירים בלתי אפשריים" (1968), "שירים חיצוניים" (1970), "שירים שימושיים" (1973), "הפסיכיאטר האלקטרוני שלי" (1974), "שירי מלחמה ומחאה" (1976), "שירי אהבה ומין" (1976), "תשדורת מלוויין ריגול" (1978), "שירים עקרוניים" (1978), "אנרגיה משורבטת" (1979), "ספר האפשרויות" (1985), "המפרץ האחרון" (1991).

אחדים מספריו של אבידן תורגמו לשפות שונות (אנגלית, צרפתית, ערבית).

לקריאת השירים - לחצו כאן. 

עדיין מקדים את זמנו - "הוא היה אחד מן השלישייה המזוהה עם השירה העברית החדשה במדינה החדשה. נתן זך ויהודה עמיחי, השניים האחרים, היטיבו ממנו לפלס לעצמם מסילות ללבו של הקורא. אבידן נתפס לרוב כמשורר שכלתן, מה שהפריע להתאהבות סוחפת ומוחלטת של הקוראים: הללו דרשו את מנת הרגשנות הישנה, ומשלא הצליחו לקבל אותה, ראו בו לכל היותר עוף מוזר. גאון, אבל לא אהוב. מוערך, אבל לא מובן". אריאנה מלמד על יצירתו של דוד אבידן, מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

היהלום השחור - "'משהו בשביל מישהו', מבחר משיריו של דוד אבידן מלפני כ-50 שנה (1952-1964), הוא עדכני ועוצמתי וטבעי בדיבורו גם בימים אלה, בין השאר משום שאבידן היה מפורצי הדרך אל העברית ואל הדיבור ואל התודעה של היום". מאמר ביקורת על יצירתו של אבידן, מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

זאפ לאבידן - "אני משתדל שהיחסים ביני לבין לוח השנה יהיו מינימליים ובלתי חוזיים בהחלט. הגיל הביולוגי והמנטלי הוא גילו של אדם ולא גילו הכרונולוגי" - סרטון וידיאו ובו ראיון עם דוד אבידן.

לצפייה בסרטון - לחצו כאן. 

דיוקן המשורר כבן אדם - "'אבידניום 2005', סרטו המרתק של יהודה קווה על דוד אבידן, הציג את דמות המשורר כפי שהיתה באמת: יוצר ענק עם צדדים פחות סימפתיים". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן. 

שתיקה מחליקה כנמר - "יום יבוא וגם הוא יעלה חלודה/ אין ספק - אך זכור עדיין/ איך נשקו כל הלילה פיות הפלדה/ של ברזים ערופי שפתיים". השיר "חילוף משמרות" של דוד אבידן. מתוך אתר ynet.

לקריאת השיר - לחצו כאן. 

נמר של נייר - ניסים קלדרון התבגר והתחנך עם דוד אבידן, ואחר כך גם כתב עליו דוקטורט. לאחרונה יצא חלק ראשון של "כל השירים", וזה גרם לו לשמוע קולות וגם להחליט - הספר ערוך למופת. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.  

פולחן הסימום ההזיוני  - ב-1968 לקח המשורר דוד אבידן ל.ס.ד, עשה מזה ספר והוציא את זה במהדורת פקס בלבד. במשך שנים רבות לא ניתן היה להשיג אותו. עתה הוא יוצא במהדורת "כל השירים כרך ב'". ynet מביא קטעים מההקדמה, כולל מספר שירים.

לטקסט המלא - לחצו כאן.