אברהם אבן עזרא

הרבה לנדוד, וב-1140 בקירוב הגיע לרומא. ביקש להנחיל את תרבות ספרד למשכילים יהודים שלא ידעו ערבית, ולשם כך חיבר ספרי עזר רבים בעברית בתחום המדעים, שעליהם נכתב במולדתו בשפה הערבית. משנאלץ לעזוב את רומא, ב-1145, עשה זמן מה בלוקה, בפיזה ובמנטובה, ובאותה עת חיבר את ספר הדקדוק "ספר צחות". באותה שנה כתב את הספר ראשון באירופה שהשתמש בשיטת המספרים הערבית, כולל אפס. ב-1147/8 חי בוורונה, ובעשר השנים שלאחר מכן נדד ברחבי צרפת.

בצרפת חיבר פירושים לספרי דניאל, תרי-עשר ותהילים. ב-1158 הגיע ללונדון. ב-1160 שב לצרפת וחי בנרבון, ולאחר מכן נעלמו עקבותיו.

אבן עזרא כתב שירים רבים, ורבות מיצירותיו שרדו. אחד החשובים שבחיבוריו הוא "חי בן-מקיץ", שנושאו המרכזי הוא סיור בעולמות נסתרים. תוכנו מבוסס על מאמר פילוסופי שכתב אבן סינא, ומצד העלילה יש בו כדי להזכיר מקמה. חלקו השני דומה במקצת ל"כתר מלכות" של אבן גבירול.