משה אבן עזרא (רמב"ע; 1055? - 1135/40), משורר, פילוסוף ובלשן יהודי; מגדולי המשוררים בתור הזהב בספרד. כונה "הסלח", על שום הסליחות שחיבר.
אבן עזרא היה בן לאחת המשפחות המיוחסות בגרנדה. בנעוריו למד אצל יצחק אבן גיאת, ראש ישיבת לוסנה. סביב אבן עזרא התרכז חוג של משכילים ומשוררים צעירים, בהם יהודה הלוי, והוא קשר קשרים גם עם משכילים לא-יהודים. מיצירותיו המוקדמות: "ספר הענק" - אוסף "צימודים" (שירים שבתיהם מסתיימים במלים שצלילן זהה אך הוראתן שונה).
כשכבשו המוראביטים את גרנדה (1090) נמלטה ממנה משפחתו, אך הוא נאלץ להישאר בה. לאחר סבל ותלאות עלה בידו לעזוב את עירו החרבה ולעבור לספרד הנוצרית. עד יום מותו, בהגיעו לזיקנה מופלגת, חי חיים מלאי צער ואכזבות, אכול געגועים לילדיו שעזבוהו ולעגו לו. חי...
