אֱדוֹם, חבל ארץ ממזרח לערבה ועם ממוצא שמי
שישב בו וקיים ממלכה בתחומו. העם חדר לאזור במאה ה-14 לפנה"ס, והתקיים בו עד סוף המאה ה-6. לבד מחקלאות התפרנסו תושביו בעיקר מניצול מכרות המתכת שבתחומו וממסחר.
בתקופת מלכויות יהודה וישראל רבו המלחמות בין ממלכת אדום ובין ממלכות היהודים. דוד,
אמציה
ועזיהו
שלטו באדום במשך חלק מתקופת מלכותם. הבבלים כבשו את הממלכה במאה ה-6, ושבטי נודדים דחקו את תושביה לדרום יהודה. בימים שלאחר חורבן הבית השני נעשה השם "אדום" לכינוי גנאי לרומא. המלך הורדוס
היה מצאצאי האדומים.
הדפס
