אדוניס (יליד 1930) שמו הספרותי של עלי אחמד סעיד. משורר והוגה דעות סורי. נחשב לאחד החשובים מבין כותבי השירה הערבית המודרנית ואחד היוצרים מעוררי המחלוקת בתרבות הערבית.
נולד בחבל לטקיה שבסוריה. בן העדה העלווית.
בעל תואר בפילוסופיה באוניברסיטת דמשק. מראשי הזרם ה"פיניקי" בתרבות הסורית-לבנונית ואת שמו הספרותי "אדוניס"
שאב משמו של אל יווני שהיה מקובל בתרבות הפיניקית
הקדומה. בשנות ה-50 עמד בראש המורדים נגד השירה הרומנטית
הערבית. שירתו של אדוניס מתבססת על סגנונות פואטיים מסורתיים, בהם שירה שיעית
עתיקה.
בשל כתיבתו שהוגדרה "חתרנית" מבחינה פוליטית וחברותו במפלגה סוציאליסטית, נכלא אדוניס (במשך כחצי שנה) על-ידי שלטונות סוריה. עם שיחרורו מן הכלא היגר לביירות, שם עסק בכתיבה ובעריכה ספרותית וזכה באזרחות לבנונית. ב-1960 -1961 יצא ללימודים בפריס. לאחר מלחמת ששת הימים,
שזעזעה את העולם הערבי, עוררה שירתו של אדוניס עניין רב בשל התקווה שנטעה לעתיד טוב יותר.
אדוניס חותם על ספרו, פרנקפורט, 2004 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)
| ציטוט |
|
| |
|
"הבעיה אצלנו אינה בעיית התשובות. תרבותנו מבוססת על תשובות. אנו המוסלמים יודעים הכל. אנו יודעים אפילו מה יקרה לנו לאחר המוות. אם אנו טהורים, גן העדן הוא מנת חלקנו, אחרת פנינו אל הגיהנום. תרבותנו היא תרבות התשובות. לעומת זאת התרבות העמוקה, האמיתית, היא תרבות השאלה. עוצמת האדם האמיתית טמונה בשאלות ולא בתשובות... ולנו אין חירות ודמוקרטיה שיאפשרו לנו להציג את השאלות". |
|
|
|
|
ב-1973 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת יוסף הקדוש בביירות על חיבורו "היציב והמשתנה במורשת הערבית-אסלאמית".
בשנים 1970 - 1985 כיהן כפרופסור לספרות ערבית באותה אוניברסיטה. במהלך אותן שנים שימש גם כמרצה אורח באוניברסיטת דמשק (1976) ופרופסור לערבית באוניברסיטת סורבון בפריס (1980 -1981).
ב-1985 עזב את לבנון והשתקע בפריס. לאחר חתימת הסכם אוסלו
התבטא פומבית בעד נורמליזציה ביחסי מדינות ערב וישראל ובשל כך ספג חרמות וביקורות קשות מן הממסד הספרותי הערבי.
רבים משיריו של אדוניס תורגמו למגוון שפות זרות ועוררו עניין בספרות העולמית. עוסק בהוראת ספרות באוניברסיטאות שונות ופעיל במפגשים בין תרבותיים של אישי רוח מן המזרח ומן המערב.
הדפס
