ג'ון קווינסי אדמס (1767 - 1848), הנשיא ה-6 של ארה"ב
(1825 - 1829).
ג'ון קווינסי אדמס נולד במסצ'וסטס. ילדם השני של ג'ון אדמס,
הנשיא השני של ארה"ב, ורעייתו אביגייל סמית' אדמס. בהיותו בן שמונה החלה מלחמת העצמאות האמריקנית
ולאדמס הצעיר הזדמן לצפות בקרב באנקר היל המפורסם (Battle of Bunker Hill) מאחת הגבעות הסמוכות. את השכלתו בשנותיו הראשונות רכש בעיקר מידי אימו (רק בגיל 12 החל ללמוד בבית ספר פרטי).
בגיל 10 ליווה אדמס את אביו בנסיעה לפריס ובילה את 8 השנים לאחר מכן באירופה, במהלכן למד בבתי ספר פרטיים בפריס ובליידן בהולנד. בגיל 14 התלווה אדמס, כעוזר וכמתורגמן, לדיפלומטי אמריקאי שיצא לרוסיה. ב-1782 שב לפריס, שם נפגש עם אביו, ששהה בעיר לרגל המו"מ לסיום המלחמה עם בריטניה. בעת שהותו באירופה רכש ידיעה בצרפתית והולנדית וכן ידע רב בהלכי העולם הדיפלומטי, שכן גם כילד מיעט לשהות בקרב בני גילו והעדיף את חברתם של דיפלומטים מבוגרים.
ב-1785 שב אדמס לארה"ב והחל ללמוד משפטים באוניברסיטת הרוורד (אותם סיים ב-1787). לאחר תקופה קצרה, במהלכה עסק בעריכת דין, החל לפתח קריירה פוליטית ודיפלומטית. בגיל 26 מונה על ידי הנשיא גורג' וושינגטון
(באותה עת היה אביו סגן הנשיא בממשלו של וושינגטון) לשגריר ארה"ב בהולנד. בזמן שהותו בהולנד נישא ללואיזה קתרין ג'ונסון (Louisa Catherine Johnson), בתו של קונסול ארה"ב בבריטניה. לזוג נולדו שלושה ילדים.
ב-1797 מונה על ידי אביו (אז באמצע כהונתו כנשיא) לנציג דיפלומטי בפרוסיה (כיום חלק מגרמניה). ב-1801 שב אדמס לארה"ב וחזר לעסוק בעריכת דין. ב-1802 נבחר לבית הנבחרים של מסצ'וסטס כנציג המפלגה הפדרלית (Federalist Party). שנה לאחר מכן נבחר לכהן כנציג מסצ'וסטס בסנאט. במשרה זו העדיף לפעול על פי מה שראה כאינטרס הלאומי של ארה"ב, לא פעם בניגוד לעמדה הבולטת במפלגתו. כך למשל תמך ברכישת לואיזיאנה
מידי צרפת וכן תמך בהטלת איסור על קשרי מסחר (אמברגו) עם מדינות אירופה. מהלכים אלו הביא להדחתו מן התפקיד על ידי נציגי המפלגה הפדרלית זמן קצר לפני תום כהונתו.
ב-1809 מונה על ידי הנשיא ג'יימס מדיסון לשגריר
ארה"ב ברוסיה. ב-1814 שימש כראש המשלחת האמריקנית במו"מ מול בריטניה לסיום מלחמת ארה"ב-בריטניה
(שהחלה ב-1812). שנה לאחר מכן, עם קץ המלחמה, שימש כנציג דיפלומטי בבריטניה.
ב-1817 מונה אדמס על ידי הנשיא ג'יימס מונרו לשר
החוץ. בתפקיד זה היה ממעצבי דוקטרינת מונרו (עקרונות
המדיניות האמריקנית). ב-1824 התמודד בבחירות לנשיאות ארה"ב מול המצביא אנדרו ג'קסון,
יו"ר בית הנבחרים הנרי קליי (Henry Clay), ושר האוצר וויליאם ה. קרופורד (William H. Crawford). אף אף אחד מן המועמדים לא זכה לרוב מכריע (ג'קסון זכה במקום הראשון, אדמס זכה בשני) ובהתאם לחוקה האמריקנית הועברה ההכרעה לקונגרס, שם זכה אדמס במירב הקולות והתמנה לנשיא.
כנשיא, אדמס פעל נמרצות להתקנת תשתית תחבורה כלל ארצית יעילה (תעלות, דרכים, נמלים). כמו כן פעל (לא תמיד בהצלחה) להגברת פעילותו של הממשל הפדרלי במחקר מדעי ואמנות: הוא אפשר מימון של משלחות מדעיות, הורה על הקמת מצפה כוכבים ותמך בהקמת אוניברסיטה לאומית.
אופן מינויו השפיע על התמיכה הציבורית באדמס, וזיכה אותו בביקורת מתמדת מצד תומכיו של ג'קסון. כאשר מינה את קליי (אשר בזכות תמיכתו ניצח בהצבעה בקונגרס) לשר החוץ בממשלו, זכה המהלך לכינוי "העסקה המושחתת" (corrupt bargain). בשל עוצמת הביקורת נגדו התקשה אדמס לזכות בתמיכת הקונגרס למהלכיו, והדבר השפיע במידה ניכרת על כהונתו.
ב-1828 התמודד אדמס לכהונה שנייה בבחירות לנשיאות מול יריבו אנדרו ג'קסון, והפסיד בהפרש ניכר (83 לאדמס מול 178 לג'קסון). מאוכזב מן התוצאה סירב אדמס להשתתף בטקס השבעה של ג'קסון ועזב את וושינגטון לפני כן. לאחר ההפסד פרש לביתו, עד אשר שנה לאחר מכן נבחר לכהן בקונגרס. במהלך שנות כהונתו היה פעיל במאבק נגד העבדות ובשם עיקרון זה התנגד לסיפוחה של טקסס (מחשש שהמדינה החדשה תתווסף למדינות התומכות בעבדות).
ב-1841 השתתף אדמס בייצוגם של קבוצת עבדים מול בית המשפט העליון של ארה"ב. הנאשמים, עבדים אשר השתלטו בכוח על האונייה עליה הובלו ("אמיסטד") נתפסו על ידי שלטונות ארה"ב והועמדו למשפט באשמת רצח ומרד. לאחר שזוכו על ידי בית המשפט ערערה המדינה על ההחלטה לבית המשפט העליון. נאומו של אדמס בערעור נחשב לאחד הגורמים המרכזיים בהחלטה כי הנאשמים אינם עבדים והינם אנשים חופשיים.
| נשיאי ארצות הברית |  |
|
ב- 1848 לקה אדמס בשבץ במהלך נאום שנשא בקונגרס ונפטר יומיים לאחר מכן. זכה לכינוי "הזקן הנמלץ" בזכות כושר רטורי יוצא דופן. משך כל חייו ניהל יומן מפורט, בו תיעד את קורות חייו ואת האירועים ההיסטוריים אותם חווה. היומן, אשר פורסם שנים לאחר מכן על ידי בנו, נחשב למסמך תיעודי בעל ערך היסטורי רב.
הדפס
