אהרן, אבי משפחת הכוהנים הראשית בישראל, משבט לוי. בנם הבכור של עמרם ויוכבד, ואח למשה ולמרים. מכיוון שהוא ובניו נבחרו להיות כוהנים לה', הוא נקרא גם 'אהרן הכוהן'.
אהרן היה שותף מלא למשה בפגישותיו עם פרעה (הוא שימש "פֶּה" למשה כְּבַד הַפֶּה והלשון), בעשיית אותות ומופתים, בהנהגת העם במצרים וביציאת מצרים, בקריעת ים סוף ובהקמת מערכת הלְוִויָה והכהונה.
התורה מטילה על אהרן, באמצעות משה, את כל עבודות הפולחן - קורבנות, מלאכת המשכן ועוד. בשל כך נחשב אהרן לכוהן גדול / כוהן הראש, אבי כל הכוהנים. זכותם של בניו לשרת בקודש וליהנות מן הקודשים היא נצחית – "ברית מֶלַח עולם" (במדבר י"ח 19). פנחס בן אלעזר, נכדו של אהרן, הביא לעצירת המגיפה בפרשת בַּעַל פְּעוֹר (במדבר כ"ה), לכן...
