אות קלון, סימן של גנאי - פיסת בד או חלק מלבוש ששימש לזיהוי קבוצות מסוימות באוכלוסייה, בעיקר יהודים.
בימי הביניים, במאה ה-8, חויבו לא-מוסלמים בארצות האסלאם ללבוש בגדים מיוחדים ובוועידה הלטרנית ה-4 (1215) הוחלט לחייב את היהודים והמוסלמים שבארצות הנוצריות להיבדל בלבושם משאר התושבים. מאז הונהג אות קלון בארצות שונות.
במאה ה-13 חויבו היהודים באנגליה לענוד אות קלון שצורתו כצורת לוחות הברית, בצרפת - לתפור על הבגד העליון פיסת בד עגולה שחצייה אדום וחצייה לבן, באזורים שונים באיטליה - לענוד טלאי עגול, עפ"י רוב צהוב, ובפולין ובאוסטריה - לחבוש כובע מחודד. באמצע המאה ה-14 בערך נפוצה באירופה החובה לענוד אות קלון או ללבוש בגד מיוחד, על אף השתדלויותיהם של היהודים לבטלה...
