אזובית, סוג צמח תבלין (אורגנו) במשפחת השפתניים, המונה כ-20 מינים. שלושת המינים הגדלים בארץ ישראל הם בני-שיח נמוכים, אשר לעליהם ריח חריף בשל השמנים האתריים המצויים בהם. הם גדלים בסלעים ופורחים בעונת הקיץ.
מיני האזובית נפוצים מן הים-התיכון ועד מרכז אסיה. שני מינים הגדלים בארץ ישראל גדלים במדבר; בג'בל חלאל שבצפון סיני גדל מין שלישי. שלושת המינים אנדמיים (יחודיים לאזור) לשטח מדברי קטן יחסית. הם צומחים בכיסי קרקע במשטחי סלע-גיר ודולומיט חלקים, במצוקים של משטחי הסלע, ובערוצים קטנים סמוך למשטחי הסלע.
מקור השם הלטיני של הצמח, אוריגנום, הוא ביוונית. פירוש המילה "אורוס" ביוונית הוא הר ו"גנוס" פירושה שמחה, כלומר "שמחת ההר". ואכן, האזובית, האורגנו, שהוא שיח רב-שנתי שגדל פרא, היה...
