אחאב, בנו של עמרי; מלך ישראל בשנים 874 - 853 לפנה"ס לערך (מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים כ"ט-ל"ד; פרק י"ח, פסוקים א'-כ"ב, מ'-מ"ו; י"ט-כ"ב, מ'). בימיו הפכה ממלכת ישראל לגורם בעל כוח צבאי וכלכלי בקנה מידה אזורי. נשא לאישה את איזבל בת אתבעל מלך צור, ואת בתם עתליה השיא ליהורם בן יהושפט מלך יהודה (מלכים ב' פרק ח', פסוק י"ח). מילא תפקיד חשוב בברית מלכי סוריה נגד שלמנאסר ה-3 בקרב קרקר (בשנת 853).
עדות לכוחו - מפעלי הבנייה רחבי ההיקף בכל ממלכתו: בשומרון הבירה, בדן, בחצור, במגידו, בשכם ועוד. קשר קשרי מסחר ענפים עם הפיניקים ועם הארמים, ושפע של מוצרי יבוא וחפצי אמנות עשו דרכם לבירה ולעיר הממלכה (יזרעאל); בשל קשרים אלה עוצב בממלכה מבנה חברתי חדש והוכנס אליה פולחן זר. אליהו הנביא (ניבא בתקופת...
