פואד סניורה

נולד בעיר צידון. במהלך לימודיו בבית הספר האמריקני לבנים בצידון פגש לראשונה את רפיק-אל חרירי ומאותה עת שמרו השניים על קשר. בעל תואר מוסמך במנהל עסקים באוניברסיטה האמריקנית של ביירות. במהלך השנים לאחר מכן מילא תפיקדים שונים במערכת הבנקאית בלבנון וכן שימש כמרצה לכלכלה באוניברסיטת ביירות. ידוע בחיבתו לספרות ושירה ערבית.

במהלך שנות ה-80 הצטרף לתאגיד העסקי המשגשג שהקים ידידו חרירי, בתפקיד חשב כללי. כאשר החל חרירי בפעילות פוליטית פנים-לבנונית הצטרף אליו סניורה. בשנים 1998 - 1992, 2004 - 2000 כיהן כשר אוצר בממשלתו של חרירי. מספר שנים לאחר תום כהונתו הראשונה בתפקיד הואשם כי סייע לרה"מ אל-חרירי להעביר מכספי המדינה לחשבונותיו הפרטיים. ב-2003, לאחר חקירה ממושכת (אותה יזם ככל הנראה נשיא המדינה אמיל לחוד) זוכו השניים מכל אשמה.

בפברואר 2005 התפוצצה מכונית תופת באחד מרחובות ביירות, בסמוך למכוניתו של אל-חרירי (שלא כיהן כרה"מ לבנון באותה עת). הפיצוץ רב העוצמה הביא למותו של אל-חרירי. ההערכה המקובלת היא כי שלטונות סוריה היו מעורבים בפעולת ההתנקשות.

ג'ורג' בוש לוחץ את ידו של פואד סניורה (צילום: אי פי איי)

בעקבות רציחתו של אל-חרירי פרץ גל מחאה המוני בלבנון, אשר כוון בעיקרו נגד השליטה הסורית במדינה, והביא בין היתר להתפטרות הממשלה המכהנת. גל המחאה זכה לתמיכה נלהבת של מדינות העולם המערבי (ובראשן ארה"ב וצרפת). באפריל 2005 הורה נשיא סוריה בשאר אל אסד לצבא סוריה לצאת משטח לבנון.

ביוני 2006 נערכו בחירות לפרלמנט הלבנוני במטרה להביא למינוי ממשלה חדשה. בבחירות השתתף גם סעד אל-חרירי, אחד מבניו של רפיק אל-חרירי (שהיה נשוי פעמיים ואב לחמישה ילדים). מפלגתו של אל-חרירי הבן זכתה ברוב מושבי הפרלמנט. לאחר התייעצות עם בית המלוכה הסעודי (פטרונו של אל-חרירי) נבחר סניורה למועמד המפלגה לראשות הממשלה.

לחוד נועד עם מנהיגי המפלגות בעקבות הבחירות שנערכו במדינה, ובתום אותן ההתייעצויות התברר כי 126 מתוך 128 חברי פרלמנט תמכו במועמדותו של סניורה, לעומת שניים שנמנעו. ביוני 2005 הטיל נשיא לבנון, אמיל לחוד, על סניורה, להרכיב את הממשלה, הוא הושבע לתפקידו ביולי 2005.

סניורה הידוע בעמדותיו האנטי-סוריות, עומד בראש הממשלה הראשונה שנבחרה אחרי 30 שנה של נוכחות סורית בלבנון. בתחילת כהונתו שמר על מערכת יחסים סבירה שלטונות סוריה וכן עם ארגון חיזבאללה, אולם פעולת הארגון שהביאה לפתיחת מלחמת לבנון השנייה, יצרה חיכוך מתמיד בין ממשלת סניורה (הזוכה לתמיכת הקהיליה הבינלאומית) ובין חיזבאללה (הזוכה לתמיכת אירן וסוריה).

סניורה הידוע בעמדותיו האנטי-סוריות, עומד בראש הממשלה הראשונה שנבחרה אחרי 30 שנה של נוכחות סורית בלבנון. בתחילת כהונתו שמר על מערכת יחסים תקינה עם שלטונות סוריה וכן עם ארגון חיזבאללה, אולם פעולת הארגון שהביאה לפתיחת מלחמת לבנון השנייה, יצרה חיכוך מתמיד בין ממשלת סניורה (הזוכה לתמיכת הקהיליה הבינלאומית) ובין חיזבאללה (הזוכה לתמיכת אירן וסוריה).

בקיץ 2006 גיבש סניורה את "תוכנית 7 הנקודות" שלו במטרה לקדם הסדר מדיני שיביא להפסקת המלחמה:

1. התחייבות ההדדית של החיזבאללה וישראל לשחרור האסירים הלבנונים והישראלים באמצעות הצלב האדום.

2. נסיגת ישראל מלבנון והחזרת פליטי המלחמה לבתיהם.

3. אזור חוות שבעא יועמד תחת שליטת האו"ם עד השלמת סימון הגבולות ועד כינון הריבונות הלבנונית בהן.

4. לבנון תפרוס את צבאה ותכונן את סמכותה בכל רחבי המדינה ותבטיח שהנשק והשלטון יהיו רק בידי הממשלה הלבנונית.

5. חיזוק יוניפי"ל תגבורו הרחבת סמכויותיו בדרום המדינה. 

6. פעולה בחסות האו"ם לחידוש הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל ולבנון ב-1949.

7. תמיכת הקהילה הבינ"ל בשיקומה הפיזי והכלכלי של לבנון.

מועצת הביטחון של האו"ם בירכה ועל "תכנית 7 הנקודות" של סניורה ושילבה כמה מעיקריה בהחלטה 1701.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

מלחמת לבנון השנייה - היכן ממוקם הכפר עייתא א-שעב? מתי הפך חסן נסראללה למנהיג ארגון חיזבאללה? מבט מקרוב אל האישים והמקומות של מלחמת לבנון השנייה. פרוייקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לפרוייקט המלא - לחצו כאן