אידיאה, מושג בפילוסופיה; היחידה הבסיסית של מחשבה או משמעות. בתורת אפלטון האידיאה היא המושא ההולם של הידיעה השכלית, והיא גם מהות הדברים. לפי עמנואל קאנט, האידיאה היא מושג הכוליות שלעולם אינו נבחן בניסיון, אלא הוא הנחה טרומית של הניסיון. לפי הגל האידיאה היא המחשבה המוחלטת, כפעילות היוצרת את התוכן של עצמה. פילוסופים אחרים פירשו את האידיאה בדרכים שונות: פילון האלכסנדרוני, אוגוסטינוס מהיפו ותומס אקווינס ראו בה דפוס-אב במחשבת האלוהים; דיוויד יום ראה בה מושג גרידא; ואילו לוק וברקלי השתמשו במושג זה לציון יחידת ההתרשמות החושית הלקוחה מן הניסיון. מן המושג נגזר המונח...
