אידיאליזם (Idealism), השקפה פילוסופית, לפיה לתבונה או לרוח מעמד עדיף וראשוני בעולם. המונח "אידיאליזם" נגזר מהמלה היוונית "אידיאה" (idea) שהוראתה: "משהו שנראה". האידיאליזם מנוגד לנטורליזם שלפיו התבונה וערכי הרוח נגזרו וצמחו מתוך העצמים והתהליכים שבטבע החומרי. הוא מנוגד גם לריאליזם שלפיו ה"יש" החומרי קיים בלא תלות כלשהי בתפיסת האדם אותו.
אצל אפלטון למלה "אידיאה" יש שני היבטים: ההיבט של הכולל (האוניברסלי) הממשי, וההיבט הערכי. בהיבט הכולל, נבדלת האידאה מן הפרט הממשי ("כלביות" לעומת "כלב" ממשי). בהיבט הערכי, האידיאה משמשת אמת מידה אידיאלית (כגון היופי, הצדק המוחלט). אפלטון טען שהאידיאה הנתפסת בשכל אינה תלויה בזמן ואינה משתנה, ולכן היא ממשית יותר מהדברים המוחשיים שבעולם התופעות...
