איסיים, חברי כת יהודית בסוף ימי בית שני (מאה 2 לפנה"ס - מאה 1 לספירה). מקור שמם אינו ידוע. הכת מנתה כמה אלפי חברים שחיו בקהילות נזיריות שיתופיות, בדרך כלל בלי נשים, והתפרנסו מעבודת כפיים. עיקר עיסוקם המשותף היה לימוד דקדקני של התורה. הם הקפידו על דיני טהרה, שמירת השבת והתנגדו לעבדות. מרכז הכת היה באזור ים המלח. ישנם חוקרים הסבורים כי הכת המתוארת במגילות ים-המלח, שנמצאו באזור נחל קומראן, היא כת האיסיים. העניין לא הוכח די צרכו וקיימות השקפות שונות בנושא.
האיסיים התקיימו ככת יהודית מימי החשמונאים ועד לחורבן בית שני, במקביל לפרושים ולצדוקים, שני הזרמים העיקריים ביהדות ארץ ישראל בתקופה ההיא. בזמן שלטונו של הורדוס הם קיבלו יחס מיוחד, זאת לאחר שאחד מחברי הקבוצה...
