אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חיילי צה"ל נכנסים לכפר איקרית, 1948.
חיילי צה"ל נכנסים לכפר איקרית, 1948. צילום: לע"מ
 
חורבות הכפר בירעם, 1972.
חורבות הכפר בירעם, 1972. צילום: לע"מ
 
הפגנה של עקורי איקרית ובירעם, 2001.
הפגנה של עקורי איקרית ובירעם, 2001. צילום: זום 77
 
תפילה בכנסיה באיקרית להחזרת העקורים
תפילה בכנסיה באיקרית להחזרת העקורים צילום: אלכס קולומויסקי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 גליל עליון
 תקופת הברונזה
 רומא העתיקה
 ממלכת הצלבנים
 בית המקדש
 מרונים
 צפת
 ברעם
 מבצע חירם
 בית משפט גבוה לצדק
 גולדה מאיר
 משה דיין
 ליכוד
 אריאל שרון
 יצחק רבין
 בנימין נתניהו
 לבנון
 מלחמת העצמאות


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 היסטוריה של א"י
 מקומות בישראל


 
 
 

עקורי איקרית ובירעם


Ikrit and Biram refugees

הכפרים איקרית ובירעם |  הגירוש ומאבק התושבים |  ציטוטים |  מידע נוסף

עקורי איקרית ובירעם, תושבי שני כפרים ערבים-נוצרים בצפון הארץ, סמוך לגבול לבנון, שפונו מבתיהם במהלך מלחמת העצמאות תוך הבטחה של רשויות הביטחון כי יוכלו לחזור לכפריהם עם שוך הקרבות. מאז, מנהלים העקורים ובני משפחותיהם מאבק ציבורי ומשפטי לחזרה לאדמתם.

 

תרשים: אינפוגרפיקה, ידיעות אחרונות

 

 


הכפרים איקרית ובירעם

איקרית - כפר ערבי-נוצרי נטוש בגליל העליון, בסמוך לכביש הצפון, בו התגוררו למעלה מ-600 תושבים בשנת 1948. במקום שרידים מתקופת הברונזה ומהתקופה הרומית והוא ידוע גם מימי הצלבנים. בימי בית שני היה בו יישוב יהודי ושמו יוקרת.

 

שרידי בית הכנסת העתיק בבירעם, 1950 (צילום: סיימור קאטקוף, לע"מ)

 

בירעם - כפר נוצרי-מרוני נטוש בגליל העליון, כ-15 ק"מ צפונית-מערבית לצפת. על חלק מאדמותיו יושב כיום הקיבוץ ברעם. מנה כ-1,000 תושבים ערביים ב-1948. במקום שרידים של ישוב יהודי קדום מהמאה ה-3.

 

 

 


הגירוש ומאבק התושבים

בסוף אוקטובר 1948, במסגרת מבצע "חירם" לכיבוש הגליל העליון, השתלטו כוחות צה"ל על הכפרים איקרית ובירעם. לאחר ההשתלטות, דרשו רשויות הביטחון לפנות את הכפרים מיושביהם (משיקולים ביטחוניים), תוך התחייבות מפורשת שהתושבים יוכלו לחזור לאדמתם עם השגת שקט בטחוני בגבול הצפון. תושבי איקרית פונו לכפר ראמה, הנמצא כ-30 ק"מ מכפרם, ותושבי בירעם פונו לכפר ג'יש (גוש חלב), הנמצא במרחק של 4 ק"מ מכפרם. יש הטוענים שהצבא התחייב כי תוך שבועיים יורשו התושבים לחזור לבתיהם, ואחרים אומרים כי לא ננקב מועד לחזרתם.

 

הכפר איקרית, 1948 (צילום: אלכס קולומויסקי)

 

ב-1949  הכריזה ממשלת ישראל (מתוקף תקנות לשעת חירום) על איקרית ובירעם כ"אזורי ביטחון" והתושבים לא הורשו לחזור לבתיהם. ב-1951 עתרו התושבים לבג"ץ בטענה כי הצווים המונעים מהם לשוב לבתיהם הוצאו שלא כחוק. בג"ץ קיבל את הטענה וקבע כי על המדינה להתיר לתושבים לשוב לאדמותיהם. בתגובה להחלטת בג"ץ נוסחו צווים חדשים ובנימוק של סיכון ביטחוני מנעה המדינה את חזרתם של התושבים. גם הפעם עתרו תושבי הכפרים לבג"ץ, אולם עתירתם נדחתה והצווים החדשים הוכרזו על ידי בית המשפט כתקפים וחוקיים. בראשית שנת 1953 התקבל "חוק רכישת מקרקעין" שמכוחו הועברו גם קרקעות איקרית ובירעם, כ-24 אלף דונם, לרשות המדינה, והוקצו בעיקר לתושבי הישובים היהודים בסביבה. 

 

במטרה למנוע את ניסיונות התיישבות בפועל של התושבים הרסו רשויות הביטחון את הכפרים (איקרית 1951, בירעם 1953) על מנת לסכל אפשרות שהתושבים יחזרו אליהם. כמה ממשפחות התושבים זכו לפיצוי כספי מסוים בעבור אדמותיהם.

 

ביולי 1972 החליטה ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, שלא להחזיר את העקורים לבתיהם מסיבות ביטחוניות. זאת על מנת שלא ייווצר תקדים בו מוחזרים לאדמתם ערבים שפונו במלחמת העצמאות. כמה חודשים מאוחר יותר הורה שר הביטחון, משה דיין, על ביטול "אזורי הביטחון" בכל רחבי המדינה למעט באזור הכפרים איקרית ובירעם.

 

ב-1977 מינתה ממשלת הליכוד ועדה שתבחן את סוגיית עקורי איקרית ובירעם. הוועדה, בראשותו של שר החקלאות דאז, אריאל שרון, המליצה שלא לאפשר את חזרת תושבי איקרית ובירעם לכפריהם. בינתיים ניסו שוב העקורים לחזור לבתיהם באמצעות פנייה לבג"ץ, אך בית הדין דחה את בקשתם.

 

ב-1993 מינתה ממשלת ישראל (בראשות יצחק רבין) ועדה בראשותו של שר המשפטים דאז, דוד ליבאי, לבחינת מעמדם של עקורי איקרית ובירעם. בסוף 1995 פרסמה הועדה המלצה, לאפשר את חזרתם של חלק מהעקורים לבתיהם מבלי לפגוע בתושבים היהודים שהתיישבו במקום.

 

הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו, שעלתה ב-1996, סירבה לבצע את החלטות קודמתה. העקורים עתרו שוב לבג"ץ, שהורה למדינה לנמק מדוע אין היא מאפשרת חזרתם של העקורים לכפריהם, אך העניק לממשלה דחייה בהגשת תשובתה.

 

באוקטובר 2001 החליטה ממשלת ישראל לא לאפשר את חזרתם של העקורים לכפריהם בשל החשש מתקדים  שייצור פתח לתביעות דומות של מאות אלפי פלסטינאים שהיו לפליטים במהלך מלחמת העצמאות. בנובמבר 2001 הורה בג"ץ למדינה להציג בתוך שלושה חודשים תוכנית להסדר פיצויים כספיים וחילופי קרקעות לבניהם של עקורי אקרית ובירעם.

 

 

הפגנת עקורי איקרית ובירעם, 2001 (צילום: אלכס קולומויסקי)

 

ביוני 2003 דחה בג"ץ את עתירתם של תושבי איקרית להתיר להם לחזור לכפרם. בכך, למעשה, קיבלו השופטים את עמדת המדינה, שלא ניתן במצב המדיני הנוכחי להיענות לבקשת התושבים ויש להסתפק בחלופות של הקצאת קרקע במקום אחר או בפיצויים לתושבים. עם זאת קבעה השופטת דליה דורנר כי "אם יחול שינוי במצב המדיני יש לשקול פתרון שיאפשר לעותרים להתיישב באותו אזור".

 

סיפורם של העקורים מאיקרית ובירעם, נחשב לאחת הדוגמאות הבולטות ליחסים הבעייתיים בין מוסדות מדינת ישראל לאזרחיה הערבים של המדינה. לאחר יותר מ-50 שנה, 4 עתירות לבג"ץ ומספר ועדות שדנו בנושא, נשארה שאלת העקורים פתוחה וללא פתרון.

 


ציטוטים

 

  • "קו ישר מוביל מהחזרת האדמות לעקורי בירעם ואיקרית להחזרת יפו, לוד ורמלה". מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מאיר זורע, 1972.

 

  • "לב אחד לכולנו וצדק אחד לכולנו אינם מובטחים בנישולים. עם שסבל כה רבות מרדיפות ודיכוי, צריך להראות לעולם, כי הוא יכול לחיות עם אחרים בהרמוניה ותך כבוד הדדי". מתוך דבריו של הארכישוף יוסף ראייה בהפגנה למען השבת העקורים לכפריהם, 1972.

 

  • "כל נושא הפיצויים בכסף או בקרקעות חלופיות - מגוחך, זה כמו שהציעו ליהודים את אוגנדה. הייתם לוקחים את זה? אתם טיפשים לחשוב שהדור הבא ישכח את הבית של אמא ואבא שלו. אפילו 2,000 שנה נמשיך להתגעגע". בן למשפחת עקורי איקרית ובירעם, 2001.

 

  • "אותו 'חוב של כבוד' שנוצר עקב הבטחות חוזרות ונשנות של הרשויות לדורות של עקורים, אזרחים נאמנים למדינת ישראל, כי יותר להם לחזור לכפרם, נותר בעינו. ראוי אם כן, אם יחול שינוי במצב המדיני, לשקול פתרון שיאפשר לעותרים להתיישב באותו אזור". מתוך פסק הדין בו דחה בג"ץ את עתירת התושבים, 2003.

 


מידע נוסף

 

הקבינט: לא להחזרת עקורי איקרית ובירעם - בהסתמך על עמדת מערכת הביטחון וועדת מומחים, החליט הקבינט המדיני-ביטחוני כי עמדת המדינה בבג"ץ תהיה שלא להחזיר את העקורים. ביילין: "הדחייה תהיה מעשה בלתי הוגן ובלתי חכם". שריד: "נצטרף לעתירה בבג"ץ כדי לשנות את עמדת הממשלה". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

בג"ץ דחה את עתירת עקורי איקרית לשוב לכפרם - השופטים קיבלו את עמדת הממשלה שאין אפשרות כיום להיענות לבקשת התושבים, "בגלל החשש מתקדים", וקראו להסתפק בהקצאת קרקע עבורם במקום אחר או בפיצויים. עם זאת הם קבעו כי "אם ישתנה המצב המדיני, צריך לשקול פתרון שיאפשר את חזרת העותרים לבתיהם". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as20-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©
 
פיקוד העורף התרעה במרחב:
    רשימת יישובים במרחב