 |  | טנק מרכבה סימן 4 צילום: שלום בר טל
| | |
| ערכים קשורים |  | |
| תחומים קשורים | | |
| | מרכבה
Merkava
הרקע לפיתוח הטנק | דגמי הטנק | המשך הפיתוח
מרכבה, סדרה של טנקי
מערכה מתוצרת ישראל המהווה את עמוד התווך של חיל השריון של צה"ל
.
טנק המרכבה הראשון נכנס לפעילות מבצעית בשנת 1979, ומאז פותחו מספר דגמים מתקדמים יותר.
מאז ראשית שנות ה-80 נטלו טנקי המרכבה חלק בכל מערכות ישראל, החל ב"מבצע שלום הגליל"
(לימים מלחמת לבנון), דרך האנתיפאדה הראשונה,
אנתיפאדת אל-אקצא
ועד מלחמת לבנון השנייה
(2006).
| | טנקים צה"ליים מסוג "מרכבה" באימון ברמת הגולן (צילום: ירון ברנר) |
| הרקע לפיתוח הטנק |  | |
עד לפיתוח טנק המרכבה נאלץ מערך השריון הישראלי להסתמך על טנקים מיושנים מתוצרת חוץ, שכן יצרניות טנקים זרות לא הסכימו למכור לצה"ל טנקים מדגמים חדשים. את הטנקים הללו השביח צה"ל והתאים לצרכיו. בין היתר היו אלה טנקי הקרומוול מבריטניה והשרמן מארה"ב שהשתתפו במלחמת העצמאות,
וכן הפאטון (אף הוא מארה"ב) שהושבח על ידי צה"ל לטנק המג"ח, והצנטוריון מבריטניה שהושבח לטנק השוט, שהשתתפו במלחמת ששת הימים,
במלחמת יום הכיפורים
ובמלחמת לבנון.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 פיתחה ברית המועצות את טנק המערכה סובייטי T-62, שנחשב לטנק הטוב בעולם באותה העת, ואשר שולב בצבאותיהן של כמה ממדינות ערב. מדינת ישראל מצאה מענה לאיום החדש בדמות הסכם לשיתוף פעולה עם אנגליה: האחרונה התחייבה לשתף את ישראל בפיתוח טנק המערכה "צפטיין", ובתמורה התחייבה ישראל לרכוש ממנה כמות מסוימת של טנקים. ואולם, לחץ מצד מדינות ערב הביא לטרפודו של ההסכם מן הצד האנגלי, וישראל נאלצה למצוא פתרון אחר.
בעקבות ביטול ההסכם נערכה במערכת הביטחון סדרת מבדקים בדבר פיתרון לנושא, ולאחריה הוחלט (1970) לפתח טנק מערכה ישראלי. הסיבות העיקריות להחלטה על הפיתוח העצמי היו הרצון לשחרר את ישראל מתלותה במדינות זרות, וההכרה ביכולתה של מערכת הביטחון לפתח טנק מערכה שיספק לצה"ל יכולת הכרעה בשדה הקרב היבשתי.
עם קבלת ההחלטה הוקם במשרד הביטחון גוף עצמאי בשם "מנהלת תוכנית טנק" (מנת"ק), אשר נשא באחריות הכוללת לפיתוח ולייצור הטנק. הטנק זכה לשם "מרכבה". לראש מנת"ק נתמנה האלוף ישראל טל
(טליק), הנחשב בעיני רבים לאבי פרויקט המרכבה. תחת המנהלת הוקמה בחיל חימוש רשות לפיתוח טנק (רפ"ט), הגוף הביצועי שהיה אמון על התכנון ההנדסי של הטנק ועל ייצורו. 
| דגמי הטנק | | |
טנק המרכבה פותח במהלך שנות ה-70. תכנונו ובנייתו התבססו על לקחי קרבות השריון של צה"ל במערכות ישראל. בין היתר שוכלל מיגון הטנק כך שמערכות הטנק יסייעו במיגון הלוחמים (המנוע וחטיבת הכח הועברו לחזית הטנק), פותח לו שריון שכבתי היקפי, ואף הוקטנה צדודית הטנק כדי להקטין את חשיפותו לאויב (ראה הערך - נשק נ"ט).
בשנת 1979 הוכנס טנק המרכבה לפעילות מבצעית, ונטל חלק ב"מבצע שלום הגליל" כבר מן השלבים הראשונים.
בשנת 1983 החל ייצורו של הדגם הבא, מרכבה סימן 2. תכנון הטנק הושפע מכמה מן הלקחים שהופקו מן השימוש בטנק המרכבה הראשון, והוא כלל בין היתר שיפורים במיגון הטנק, בניידותו, במערכת בקרת האש ובכלי הנשק (בין היתר נוספה לו מרגמה פנימית, בקוטר 60 מ"מ).
בשנת 1990 הושק דור מתקדם יותר של הטנק - מרכבה סימן 3. טנק זה נחשב לקפיצת מדרגה משמעותית ביחס לקודמו. הספק המנוע הוגדל מ-900 ל-1,200 כ"ס, התותח הוחלף לתותח בקוטר 120 מ"מ (קוטר התותח במרכבה סימן 2 הוא 105 מ"מ בלבד), המזקו"ם (מערכת זחלים, קפיצים ומרכובים) הוחלף במזקו"ם חדיש ואמין יותר. אחד השינויים הגדולים היה הכנסתו של שריון מודולרי, הבנוי כיחידות עצמאיות ונפרדות), המאפשר טיפול והחלפה פשוטים בהרבה. במהלך שנות ה-90 ובראשית שנות האלפיים הוכנסו לטנק המרכבה סימן 3 מספר שיפורים נוספים, כגון שדרוג מערכת בקרת האש והאפשרות לירות פגזים תוך כדי תנועה (לדגם בשם סימן 3 ב"ז [ברק זוהר]). כמו כן, בעקבות אירועי האנתיפאדה הראשונה והשנייה, לצד צרכים ביטחוניים אחרים, הוכנסו במרכבה שיפורים המאפשרים לחימה טובה יותר בשטח בנוי.
טנק מרכבה סימן 3 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
בשנת 2003 נכנס לשירות פעיל דגם חדש נוסף - מרכבה סימן 4. על פי ההערכות המקובלות נמנה דגם זה עם טנקי המערכה הטובים בעולם (ובתחומים מסוימים אף הטוב שבהם). לטנק הוכנס מנוע חזק במיוחד, בעל הספק של 1,500 כ"ס והוא בעל מהירות מרבית של 64 קמ"ש. המיגון הבליסטי המודולרי שופר והוא כולל גם מיגון עילי (על הצריח), המספק מענה מפני התקפות אוויריות. ואולם, יתרונו הגדול במערכות המחשוב המתוחכמות שהותקנו בו, ולמעשה כל אחד מן הלוחמים פועל בסביבה ממוחשבת. בנוסף הוצב בו תותח (120 מ"מ) מתקדם יותר. גם ניידות הטנק הוגדלה ובין היתר הוא כולל מצלמה המאפשרת לנהג להסיע את הטנק לאחור גם ללא הכוונה (שלא כנהוג בטנקים אחרים).
טנק מרכבה סימן 4 (צילום: דובר צה"ל)
מידות ונתונים טכניים של טנקי המרכבה:
- משקל: כ-65 טון
- מימדים: אורך כ-9 מ', רוחב כ-4 מ', גובה הצריח כ-2.5 מ'.
- קוטר תותח: 105 – 120 מ"מ
- טווח תנועה: כ-500 ק"מ (בשטח מישורי פתוח)
- מהירות מרבית: 50 – 65 ק"מ
- הספק המנוע: 900 – 1,500 כ"ס
- לוחמים: 4, מפקד טנק, תותחן, טען-קשר ונהג
| המשך הפיתוח | | |
נכון לשנת 2009 ממשיך פרויקט המרכבה להתקדם, אולם קצב הייצור והצטיידות של צה"ל בטנק איטי יותר מבשנים אחרות, וזאת בשל מגבלות תקציביות ועלותו הגבוהה של הטנק מרכבה סימן 4. כמו כן נמשך פיתוחו של הטנק, בעיקר תוך הטמעת מערכות תקשורת והגנה מתקדמות יותר.
במקביל, מעורר המשך הפרויקט מחלוקת מתעצמת בין מומחי ביטחון הטוענים כי עלותו הגבוהה של הטנק אינה מצדיקה את המשך פיתוחו וייצורו, בעוד אחרים טוענים כי המשך הפרויקט חיוני לביטחון מדינת ישראל.
יש לכם הערה לערך ?
|
הדפס
