אליהו (אֵלִיָּה), נביא שניבא על ישראל בימי אחאב, אחזיה בנו, ואולי גם יהורם בן אחאב. מכונה "התשבי" (מל"א יז,א), אולי משום מוצאו מהעיר תשבה שבגלעד. מתוך קנאתו לה' (שם יט, י) והתנגדותו לעבודת אלילים נלחם במלכים שששלטו בימיו, ואפשר שאליהו אינו אלא כינוי המסמל את שליחותו.
סיפורי אליהו מעוגנים במציאות היסטורית: ממלכת ישראל בימי בית עמרי, הקשרים ההדוקים עם צור והמאבקים על השפעתה הדתית-פולחנית בישראל; אבל הסיפורים עצמם הם סיפורי נפלאות על הנביא שהתחברו בחוג בני הנביאים. מעניינת ההקבלה בין אליהו למשה: הליכתו של אליהו להר האלהים חורב והתגלות ה' אליו שם (מל"א יט); ואולי בשל הדמיון שבין השניים תואר אליהו כמבשר יום ה' הגדול (מלאכי ג, כג-כד).
אליהו הנביא קיבל מאלוהים את ה"מפתח"...
