אליהו בן שלמה זלמן (1720-1797), ידוע בכינויו "הגאון מווילנה" או "הגר"א" (הגאון רבי אליהו). מגדולי חכמי ישראל בכל הזמנים.
נולד במחוז גרודנו שברוסיה למשפחת רבנים ותלמידי חכמים. כבר בהיותו בן 6 נשא דרשה הלכתית בביהכ"נ בווילנה. בגיל צעיר יצא לשוטט במזרח אירופה, וכשחזר לימד תורה בעירו.
למד מקרא, תלמוד, הלכה ודקדוק. התעניין בקבלה ואף התנסה בחוויות מיסטיות, אך התנגד לפרשנויות המעשיות של החסידים לקבלה, שכללו לחשים וטקסים חריגים. כמו כן למד אסטרונומיה, מתמטיקה וגיאוגרפיה ("חכמות חיצוניות") - משום שסבר שידיעתן חיונית להבנת התלמוד והלכותיו - ואף עודד תרגומם של ספרים בתחומים אלה לעברית.
קהילת וילנה העניקה לו מענק מחיה אע"פ שלא שימש בה ברבנות. לא קם מערער על פסקים שפסק בענייני הלכה ומדיניות...
