אלימלך מליז'אנסק

אלימלך נולד בסמוך לעיירה טיקטין שבצפון מזרח פולין. בנערותו ערך מסעות בעיירות רבות בפולין, ביחד עם אחיו, משולם זוסיא מנאניפולי, מתוך כוונה להרבות תשובה בקרב היהודים. אחיו משולם היה חסיד ומקורב לר' דב בר ("המגיד" ממזריץ'). בהשפעתו של המגיד התקרב אלימלך אל החסידות והיה לאחד מתלמידיו. לאחר מותו של רבו המגיד ממזריץ', התיישב אלימלך בליז'נסק שבגליציה.

במהלך השנים יצא לאלימלך מליז'אנסק מוניטין כגדול בתורה וכמנהיג רוחני, תלמידים רבים באו לחסות בצילו ובימיו הפכה ליז'אנסק למרכז חסידי. גישתו ללימודיו ולאמונתו הדתית היתה משולבת במידה רבה של סגפנות, וזאת בניגוד למקובל באותם ימים בקרב החסידים, שהיו נוהגים לעבוד את האל מתוך שמחה. במקרים מסוימים אף היה מענה את עצמו בקוצים. אולם על חסידיו ציווה להתרחק מן הסגפנות שכן על פי טענתו קשה מאוד להגיע לשלמות באמצעותה. תלמידיו סיפרו עליו כי השתוקק לעזוב את העולם החומרי ולעבור לעולם של רוח ושל קדושה.

אלימלך מליז'אנסק נחשב לאבי החסידות המעשית, הרואה בצדיק מנהיג בכל התחומים ולא רק בתחום הרוח. עם תלמידיו נמנו יעקב יצחק הלוי ("החוזה מלובלין") והמגיד רבי ישראל מקוז'ניץ. בנו אלעזר ערך את כתבי אביו והדפיס את ספרו "נועם אלימלך", המהווה קובץ דרשות על פרשיות התורה.