דג מסור

דג המסור נפוץ בעיקר במים רדודים בימים טרופיים. במיוחד הוא נפוץ באזורים הטרופיים סביב אמריקה ואפריקה.  אורך גופו של דג בוגר 3 - 6 מטרים (כולל אורך המסור). פתחי הזימים נמצאים בגחון. נקבת דג המסור משריצה ולדות חיים: בדרך כלל הם מתפתחים ברחם האם, ללא קשר רקמתי (כגון שלייה) עמה. העובר קשור לשק חלמון בחבל טבור קצר, המעביר אליו את חומרי המזון. המין הנפוץ בסוג זה הוא מסורן ארך-שן.

מסורן ארך-שן (Pristis pectinatus)

מין דג מסור במשפחת המסורנים. אזורי תפוצתו בימים החמים, בים התיכון, לרבות בחופי ישראל. זהו דג קרקע הרובץ רוב הזמן בלא תנועה במים רדודים בקרבת החוף. מסורן ארך-שן מהווה חוליית ביניים בין הכרישים, שצורת גופם הידרו-דינמית, לבין הבטאים האמיתיים, שטוחי הגוף (הבטאים, Batoidea, היא סדרה הכוללת את כל דגי הסחוס השטוחים). בצורתו הוא דומה במידה רבה לכריש, אך התנהגותו כשל הבטאים, ומביניהם הוא הקרוב ביותר לסוג גיטרן (Rhinobatos).

דג מסור נפוץ באזורים הטרופיים סביב אמריקה ואפריקה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

אורכו של מסורן ארך-שן עד 6 מ'. צבע גבו אפור בהיר, הגחון לבן. זנבו דומה לזנב הכריש. גופו פחוס, סנפירי החזה המוגדלים אינם מתחברים לצידי הראש, כמו בבטאים ובגיטרניים. החרטום מוארך מאוד ודומה ללהב שטוח. קבועה בו שורת בליטות, מעין שיניים חזקות, הבולטות מכל הצדדים. החרטום עצמו עשוי סחוס.

הדג משתמש בחרטומו לחיטוט בקרקעית בשעת חיפוש אחר מזונו. הוא ניזון מרכיכות, מסרטנים  ומקיפודי ים. שיני הפה שלו דומות לכתרים זעירים והן ערוכות שורות שורות. יש שהוא ניזון גם מדגים שהוא לוכד תוך כדי שחייה אל תוך להקה והכאה במסורו מצד אל צד. הדגים ההמומים והפצועים משמשים לו טרף.

הנקבה משריצה 15 - 25 עוברים חיים. תקופת ה"היריון" נמשכת כשנה. החרטום האופייני מתפתח אצל העובר בחודשי ההיריון האחרונים, ובשעת הלידה הוא רך וגמיש ובעל שיניים בלתי מפותחות. עם זאת, מכוסה החרטום הצעיר בקרום מגן עד הלידה, כדי למנוע את פציעתה של האם.

במקומות אחדים בעולם, כמו בהודו למשל, נחשב מסורן ארך-שן לדג התוקף בני אדם. בעבר דווח לא אחת על פרט גדול שביתר לשניים אדם שרחץ בים. אולם ראוי להתייחס לסיפורים מסוג זה בספקנות, שכן זהו דג ביישן וזהיר המתרחק ממתרחצים ומצוללים ואינו מזיק להם. ההיפך הוא הנכון: מאות אלפים מבני מינו נידוגו במשך השנים. בהודו ניתלים פרטים מיובשים במקדשים, ובאיים אחדים באוקיינוס השקט נהוג להעניק לכל מבקר מסור מיובש של דג זה.

בים התיכון נפוצים שני מינים נוספים: מסורן מצוי (P. pristis) ומסורן קטן שיניים (P. microdon). הללו נבדלים בעיקר במספרן השונה של שיני המסרק הקבועות בחרטומם.

שם הדג באנגלית - sawfish. 

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן