יצחק בן יעקב אלפסי, (1103 - 1013), מגדולי הפוסקים; יליד אלג'יריה. נודע גם בראשי התיבות - רי"ף.
עם תום לימודיו בקירואן התיישב בפס (ומכאן שמו). נודע בספרו "ספר ההלכות" - קודקס של כל דברי ההלכה שבתלמוד הבבלי, מסודרים כסדרן של המסכתות. בספר כינס את הדיונים בהלכה, הביאם בקיצור ופסק במחלוקות הרבות. עניינו רק באותם תחומי הלכה הנוהגים גם אחרי חורבן בית המקדש, שהם הלכה למעשה. בין המובאות מן התלמוד שילב את פירושיו הוא.
נחשב לגדול הפוסקים בדורו בכל העולם היהודי - שאלות קשות ומורכבות בנושאי הלכה זרמו אליו מכל רחבי תבל. בהיותו בן 75 העלילו עליו עלילת שווא ולכן ברח לספרד; שם נפטר. הוקיר את תלמידו, רבי יוסף בן מאיר איבן מיגאש, וכשהיה על ערש דווי מינהו תחתיו...
